לאחרונה זכיתי לראיין את האמן-מאייר-מעצב מעורר ההשראה, אור רייכרט (יליד 1983), על אודות יצירתו האמיצה, והתשובות לפניכם.
דורון בראונשטיין: ראשית, איך אתה מגדיר את האמנות שלך, אור?
אור רייכרט: עיצוב תודעה גרפי.
בראונשטיין: ספר לי על הנרטיב, הרעיון והמטרה של האיור שלך שהתפרסם בינואר 2024, המראה את שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אסתר חיות, תוקעת דגל בגבו של חייל.
רייכרט: בזמן מלחמת חרבות ברזל, בעוד חיילינו נלחמים בעזה, החליט בג"צ לפסול חוק יסוד, ובכך להפוך לרשות העליונה של מדינת ישראל.
מכאן קיבלתי את הרעיון, ההשראה והביצוע.
בראונשטיין: האם ציפית לרעש התקשורתי שהאיור הזה יצר? האם זו הייתה למעשה מטרתו?
רייכרט: קריקטורה היא טור דעה ויזואלי, עם יכולת לגעת בגבולות חופש הביטוי. לכן כל קריקטוריסט מקווה שכל קריקטורה שלו תעשה רעש. זו לא הייתה שונה מכל הקריקטורות הקודמות שאיירתי. התגובה החריפה לא הייתה למהות הקריקטורה, אלא לניסיון ההשתקה שמערכת המשפט ניסתה לכפות על עיתון בישראל.
בראונשטיין: למה אתה יוצר אמנות?
רייכרט: כי אני לא יכול שלא.
בראונשטיין: מהן ההשראות שלך?
רייכרט: אקטואליה, פוליטיקה, מדינת ישראל, היסטוריה, תנ"ך, יהדות, אגדות וסיפורי עמים, עברית וקפה טוב.
בראונשטיין: האם העובדה שאתה אדם דתי משפיעה על האמנות שלך? האם ישנם נושאים שלעולם לא תעסוק בהם רק בשל היותך דתי?
רייכרט: ודאי. אני אדם מאמין, ומסגרות הדת הן נוקשות. מאז המלחמה הוספתי לעצמי שלא ל"לרדת" על השמאל. הקריקטורה על חיות הייתה הדבר הכי מרחיק לכת שעשיתי מאז הטבח. רק מכיוון שאסתר חיות עשתה הפיכה שלטונית באמצע המלחמה, הרשיתי לעצמי להפסיק לשתוק.
בראונשטיין: האם לדעתך אתה מודר, ולו במידה מסוימת, מהמילייה האמנותי קובע הטון בישראל, בשל היותך דתי?
רייכרט: לא. אני מודר כי אני איש ימין. עולם התרבות והתקשורת נשלט על ידי חונטה שמאלנית. כל יצירת אלמנט תודעתי צריך לעבור דרך המסננים הליברלים-פרוגרסיבים של החונטה.
בראונשטיין: מהו כוחה של קריקטורה טובה לדעתך?
רייכרט: לשנות מדינה.
מהו הפירוש שלך ל'אמנות'?
רייכרט: מסגור והפשטת כאוס רגשי.
בראונשטיין: ולסיום, היכן נראה את אור רייכרט בעוד 20 שנה מהיום, בשנת 2044?
רייכרט: ממשיך לעשות קריקטורות שמאתגרות ומבקרות את הפוליטיקה, האקטואליה והשלטון בישראל, ומן הסתם הרבה קריאייטיב למפלגות ימין.
חי תרבות 