ברי סטון: "כשאני מצייר, חשוב לי לצייר כשאני במצב רוח טוב, כי אני רוצה להעביר את הרגש הטוב אל תוך הציור."

ב-2 בפברואר, 2019, תיפתח ב"גלריה משרד" בתל אביב (זמנהוף 6) תערוכתו של הצייר האבסטרקטי יוצא הדופן ברי סטון. (הפתיחה הרשמית תחל ב-12 בצהריים ב-2 בפברואר)

סטון, בעל הקול האמנותי המיוחד לו, ידוע במרקמי הצבעים שלו ובשילובים המרתקים אשר בציוריו, ובהצלחתו להעביר רגשות, הבעות ותחושות אל תוך הקנבס.

זכיתי לראיין היום את סטון בן ה-71, נכון לכתיבת שורות אלו (יליד 1947), נשוי, אב לשלושה (וסב לשמונה), הגר בכפר סבא, והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: ספר לי על התערוכה הממשמשת ובאה שלך, ברי.

ברי סטון: לתערוכה קוראים "ילדותי השנייה" ויש קשר חזק בין השם לתערוכה: עד לפני שנה ציירתי ציורים ריאליסטיים. כיום אני מצייר מופשט. המעבר לציור מופשט מתחבר עבורי לציור רגשי – כמו של ילד, שמצייר באופן טבעי. זה קשר אחד לילדות שלי. הקשר השני הוא שמאז שהייתי ילד קטן ידעתי שאהיה אמן כשאגדל, אבל בגלל שהוריי רצו שתהיה לי פרנסה, למדתי פיזיקה, אבל בכל זאת תמיד רציתי להגשים את החלום ולהיות צייר. בנוסף, כשאני מצייר אני אוהב להקשיב למוזיקה ובין היתר, לשיר "ילדותי השנייה" של מתי כספי. המוזיקה של מתי כספי היא השראה בשבילי.

בראונשטיין: אילו עוד השראות אתה מוצא שמשפיעות על היצירה שלך?

סטון: לאה ניקל. כל השנים אני אוהב את הציור שלה. הציורים שלה מלאי חיים, מלאי עוצמה, וזה מכוון אותי ליצור. יש גם רישומים של דיוויד הוקני שהם השראה בשבילי.

בראונשטיין: למה אתה מצייר?

סטון: אני לא שואל את עצמי את זה. אני מצייר כי אני אוהב לצייר מאז שאני זוכר את עצמי. כבר כילד זה מה שעשיתי.

בראונשטיין: מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך והאם הוא משפיע על עבודתך כיום?

סטון: היה אירוע קטן אבל חשוב בילדות שלי. הלכתי עם אבא שלי לבקר את סבא שלי. שם מצאתי גיר וציירתי את היד שלי. אחרי שבועיים, כשחזרתי עם אבא שלי לבקר את סבא, הופתעתי לגלות שהציור עוד נמצא ושסבא שלי מאוד אהב אותו. מאוד שמחתי, כי הציור נתן לסבא שלי נחת. זאת נקודה שאני תמיד זוכר.

בראונשטיין: מהו המסר שאתה רוצה להעביר בציורים שלך?

סטון: כשאני מצייר, חשוב לי לצייר כשאני במצב רוח טוב, כי אני רוצה להעביר את הרגש הטוב אל תוך הציור. כשאתה מצייר מופשט, מצב הרוח שלך – אם אתה רוצה או לא – נכנס אל תוך הציור. אז אני מכניס את עצמי למצב רוח טוב.

בראונשטיין: ולסיום, ברי, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את הצייר ברי סטון בעוד 100 שנים מהיום?

סטון: אתה יודע, מה שאני אוהב בתערוכה זה שהנכדים מגיעים. אני באמת מקווה שזאת תהיה השראה בשבילם. שהם יבינו שאפשר להשיג את מה שבאמת רוצים בחיים.

"רשות לתיקון עולם" שירים מאת בלפור חקק: כבוד צרוף למילה העברית – ולקדושתה

ישנו דבר-מה הנטוע בבראשיתיות המילה בספר השירה המעמיק, הרוחני, "רשות לתיקון עולם", אשר כתב בלפור חקק.

הבראשיתיות, המקורות, הינם כנר לרגליו של חקק, המעמיק בשיריו אל תוך נבכי הזיכרון – הן האישי, הן הקיומי, הן הקולקטיבי.

סגנונו מטלטל ומעורר – הן מחשבה, הן רגש – ומעיד על כבוד צרוף למילה העברית – ולקדושתה.

"שחרית לנצח" שירים מאת הרצל חקק: כמה יופי, כמה עושר לירי, כמה אהבה

נפעמתי מסגנונו וממושאי כתיבתו של הרצל חקק אשר מובאים בספר השירה הייחודי שלו "שחרית לנצח".

הספר מכיל עושר לירי, יופי ואהבה רבה.

עושרו מטאפיזי במהותו – מעבר לזמן ולמקום – ומביע תובנות – והארות – מאירות עיניים.

זהו ספר הראוי להילמד במסגרת בתי הספר התיכוניים, ושירים מסוימים בו צריכים לדידי להיות חקוקים על קירות מסדרונות בתי הספר ובכך לטעת בדור הצייטגייסט החדש, הדיגיטלי, מן התובנות, היופי וההארה של משורר נפלא זה.

"4" מאת נעה כ"ץ: הנובלה הגרפית הלהט"בית האולטימטיבית

יופי, דיוק רב וכנות מלבים את "4", ספר הקומיקס – או אם תרצו לדייק – הנובלה הגרפית – של נעה כ"ץ, אשר ראתה אור ב-2016.

כ"ץ מגלה כישרון יוצא דופן, מכונן ושונה מאוד – הן לציור, הן למילה הכתובה – בספר זה, אשר לדידי הינו הנובלה הגרפית הלהט"בית האולטימטיבית.

בספר מספרת כ"ץ את קורותיה בהקשר הקהילה הגאה ועושה זאת בחן בלתי-אמצעי.

אני ממליץ בחום לרכוש את הספר וליהנות מהיצירה המופלאה של יוצרת מעוררת השראה זו.

"הגולה תל אביב" מאת מרחב ישורון: אומץ, יופי זך וכנות מרהיבה

בספר השירה "הגולה תל אביב" מגדיר מחדש מרחב ישורון, מחברו, את יסודות המילה העברית הכתובה, המודרנית.

הספר מכיל שירים מצוינים רבים, ביניהם: "ממלא מקום" (עמוד 32), "לנוגעים בשם העצם" (עמוד 37) ו"הענן מקורדובה" (עמוד 65), המגדירים, מפרקים ובונים מחדש את הגדרת התקווה, הייאוש והחיים במרחב המודרני.

זהו ספר אמיץ, בעל יופי זך וכנות מרהיבה הראוי לכל שבח – ולקריאות רבות, כדי להבינו ולרדת לעומקיו האקזיסטנציאליסטיים.

"יוניברסל" מאת הלל רומן: יצירת אמנות חזותית-ספרותית מכוננת

הלל רומן, יוצר "יוניברסל" – ספר אמנות יוצא דופן – הפעים אותי עד מאוד.

הספר, המכיל צילומי אמנות מצוינים, מדויק, רגיש ומעביר מסר עז – הן אוניברסלי, הן אינדיבידואלי.

קולו האמנותי של רומן מצליח להדהד גם לאחר סיום העיון-קריאה בספר ובכך מגדיר מחדש את יצירת האמנות החזותית-ספרותית באשר היא.

"פרג'י": הטריפוליטאית הכי טובה ביפו

לאחרונה אני מוצא עצמי מתמכר יותר ויותר לקוסקוס המשובח אשר מוגש ב"פרג'י", המסעדה הטריפוליטאית המצוינת אשר ביפו (פנחס בן יאיר 8).

מרגע שגיליתי לראשונה את המסעדה הזו התאהבתי במאכלים הטריפוליטאיים הקלאסיים המוגשים בה: הטריות, הרעננות ואף הצבעוניות העזה – כבשו את חושיי, והטעם, הדיוק בתבלינים ורכות הבשר והירקות גירו את לשוני ומשכו אותי לחזור לשם שוב ושוב.

האירוח הנעים-עד-כדי-משפחתי, הבלתי-אמצעי, של זיוה, מנהלת המקום, של אביה המקסים ושל הצוות כולו, מוסיפים נדבך נוסף וחווייתי של אירוח וגורמים לי להבין באופן סופי ומוחלט שזהו זה, אני מכור: לקוסקוס. לחריימה. לשקשוקה. לבמיה – ולשאר התבשילים המופלאים אשר מוגשים שם כיד המלך.

מומלץ ביותר, כבר אמרנו?

"שנת המתנות" מאת יובל אברמוביץ': קולח, רגיש, מעורר השראה

את יובל אברמוביץ' זכיתי להכיר כאשר שנינו עבדנו יחד כעיתונאים בשבועון "אנשים" בשנות העשרים לחיינו. הוא כתב וערך את מדור התיירות, ואני את מדור החברה.

זכור לי שאף החלפנו ספרים בשבוע הספר בעבר – הוא נתן לי את ספרו "כאן יעל וייס, תל אביב" ואני נתתי לו את ספרי "הזונות של פתח תקווה".

אני שמח בהצלחתו חסרת התקדים ומאחל לו המשך הצלחה בדרכו.

בספרו החדש והמצוין "שנת המתנות", מוכיח אברמוביץ' – שוב – את כישרונו לשפה, לתיאור דמויות ולהנכחת רעיונותיו.

זהו ספר קולח מאין כמוהו, רגיש ומעורר השראה – ככל ספריו ויצירתו של אמן מוכשר זה – ואני ממליץ בכל פה לרוכשו ולקוראו.

"רוחות של אהבה ומולדת" מאת ירון רגב: הנובלה הגרפית היפה ביותר שקראתי מעודי

וואו אחד גדול נפלט ממני בעת קריאת "רוחות של אהבה ומולדת", הנובלה הגרפית היפהפייה של ירון רגב אשר ראתה אור לאחרונה.

הן כתיבתו של רגב, הן איוריו המדהימים – לא פחות – של דייב יוקוביץ' – מקנים לספר זה את התואר "הנובלה הגרפית היפה ביותר שקראתי מעודי".

הנובלה הופכת בדרכה הייחודית את הבלתי-אפשרי לאפשרי. קרי, היא מתיכה לספר אחד את יסודות הקומיקס, כתיבת זרם התודעה ואף מוזיקה קאמרית קלאסית. והתוצאה? מענגת חושים ומופלאה.

רגב ויוקוביץ' הינם אמנים אשר מזכירים לי ביצירתם זו את אמני הקומיקס היפניים – הגדולים, המדויקים והמוכשרים ביותר.

זהו לא רק ספר יפהפה כי אם גם חשוב ומעורר השראה, ולא רק בז'אנר שלו כי אם בכך שהוא מותח גבולות ובכך פותח דלת לז'אנרים חדשים, ליצירה חדשה ולאמנות פורייה ומגוונת – באשר היא.

"רומיקס – משחק קלפים מוסיקלי": רעיון מבריק לביצוע מצוין

"רומיקס" הינו משחק קלפים מוסיקלי אשר נותן אפשרות גם למי שאינו מוסיקאי לקחת חלק  – באמצעות המשחק – בחוויה מוסיקלית יוצאת דופן.

המשחק, המתאים לגילאים שונים (החל מגיל 4 ועד 120…), עורר בי מחשבה ועניין ואני ממליץ בכל פה לרוכשו.

הוא משווק באתר: http://www.lmsongs1.net וגם באמזון.

מומלץ בחום, כבר אמרנו?