"ההר הלבן" מאת שאול בן אמיתי: יופי זך, אנושי מאוד, חף מקלישאות

בעוצמות של "מספר מלידה", מרכיב שאול בן אמיתי את סיפורו אודות "ההר הלבן", בספר ביכוריו המרשים אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס".

הן סודות, הן שקרים, באים לידי ביטוי – על שלל מורכבויותיהם – בספר זה, אשר גיבורו מעורר בקורא תחושות עזות אודות קשרים – וקשיים – אישיים, כמיהה שבינו לבינה ומערכות יחסים – על סך היבטיהם האנושיים.

"יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל" מאת בלהה פישר: יצירת מופת בוטנית-מחקרית בנוף ספרות הארץ

אהבתה של בלהה פישר, מחברת יצירת המופת – לא פחות – "יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל" – ניכרת לכל דיכפין בספר אשר היא כתבה – ואף איירה.

באהבה גדולה זו מתארת פישר את הפרחים "שלה" ומספרת את סיפור המסע של זוג הפרחים אגי והורטי מצרפת בישראל.

זהו ספר חכם, מרהיב ויוצא דופן – בכל קנה מידה – ועל כן הוא ראוי להימצא בכל בית ובית בישראל כדי שיעשיר כל ספרייה – הן של אוהבי הארץ, הן של אוהבי פרחיה ומכמניה הטבעיים, הגולמיים, המיוסדים בעצם קיומה.

"בגדאד חיפה ברלין" מאת מתי שמואלוף: עז-מבע, עתיר ברגש ומעורר כמיהה

כאשר קראתי את השיר "אבי המת" (עמוד 36) מתוך ספר השירה החדש של מתי שמואלוף, "בגדאד חיפה ברלין", אשר ראה אור לאחרונה, עמדתי על גדולתו הלירית של משורר פורץ דרך – וגבולות – זה.

השיר, המתאר אב אשר אוסף בולים – אם אמיתיים, אם סימבוליים – של מדינות שמעולם לא ביקר בהן, ספוג ברגש, במבע ובכמיהה – הן לעולמות אחרים, הן לחיים אחרים.

שמואלוף, להבדיל מאותו אב, חי את חייו, לפי הבנתי, בין ישראל לגרמניה – והופך את הבולים למציאות חייו.

ספרו החדש, לדידי, הינו ספר פשוט נפלא, עז-מבע, עתיר ברגש ומעורר כמיהה, ואני ממליץ בכל פה לקרוא בו ולהפיח בו משהו מחייכם, משהו מהבול שלכם, משהו מהמקום – ומהחלום – שהוא-הוא תמצית שליחותכם בחיים אלו.

"אבקועים" מאת שירז אפיק: יוצא דופן, אמיץ, מקורי מאין כמוהו

באופן וירטואוזי, מלא צבע וחיות, רוקמת שירז אפיק את העלילה יוצאת הדופן של ספרה "אבקועים" אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס".

הספר כה מקורי – הן בנושאו, הן בסגנונו – עד אשר בזמן הקריאה תהיתי מהיכן הגיע הרעיון – ובה בעת, התשוקה – לכתיבת ספר זה.

"אבקועים" – בנוסף למקוריותו – הינו אמיץ וחזק והוא עורר בי כמיהה עזה לקרוא עוד מיצירתה של יוצרת רבת-עוצמה זו.

"על החיים ועל חוצלארץ" מאת אידה צורית: מרומם נפש ומעמיק

ההגדרה הטובה ביותר, לדידי, ל"על החיים ועל חוצלארץ", ספרה המענג והמעורר של אידה צורית אשר ראה אור לאחרונה, הינו "מרומם נפש". פשוטו כמשמעו.

לאחריו, ההגדרה "מעמיק" מוסיפה נדבך של דיוק.

זהו ללא ספק אחד הספרים המרעננים – הן במושאיהם, הן בסגנונם – אשר ראו אור במקומותינו, ומשהו בו מעורר, מערער ומטלטל – הן את הדמיון, הן את המציאות – של חיינו כאן, במקום הזה, בעת הזו – על כל הניואנסים אשר קיימים בם.

 

"בראי הזמן: סיפור כתבים ומכתבים 1777 – 2019" מאת אורה עשהאל: חכם, מותח, מעורר מחשבה

אורה עשהאל רוקמת בספרה "בראי הזמן" – כבמלאכת מחשבת – מעין סוגה חדשה בספרות העברית.

הספר החזק הזה, אשר לא ניתן להניחו עד לתומו – ממש כך – נוגע בנימי הנפש, והוא חכם, מותח, אותנטי עד מאוד ומעורר מחשבה, ועל כן הוא ראוי להיקרא על ידי רבים, ובדרכו – לשנות ולעורר משהו עמוק אשר מצוי בהם, בתוך תוכם.

"מאגורו, באגורו וגורה-גורו" מאת צ'לה בניה: יצירת ילדים נדירה בניואנסיה

בחן יוצא דופן, בצבעים עזים ובדיוק של ניואנסים, מתארת צ'לה בניה את סיפורה אודות זוג המגשים את חלומו.

זהו ספר רגיש וחכם מאין כמוהו, ואיוריה של ליליה שכטמן מוסיפים לו נדבך של קסם ודיוק ומגבשים אותו לכלל יצירת ילדים נדירה בניואנסיה.