"פורים שמח! עם זורו, נסיכה וליצן…" מאת ענת מנדל יוסף: חינוכי, חשוב, מרומם נפש

מבין שלל ספרי הילדים אשר קראתי לאחרונה, בלט עבורי ספר הילדים החינוכי, החשוב ומרומם הנפש "פורים שמח! עם זורו, נסיכה וליצן…" שכתבה ענת מנדל יוסף.

זהו ספר מעורר השראה השואל שאלות אודות בחירותיהם של הילדים, חופש הבחירה להיות "אתה" – כפי שאתה מרגיש ורוצה, ובעיניי, אף אודות מגדר.

זהו איננו עוד ספר ילדים כי אם ספר הבולט על מדף הספרים שלי. בולט ביופיו (איוריה של ליה קורץ יפהפיים-עד-כדי-אמנותיים ומדייקים-מחדדים את מילותיה של מנדל יוסף) ועשיר בתבונה ובמחשבה.

בזמן הקריאה חשתי באהבה. אכן. זוהי התחושה שעלתה בי.

ניכר כי מנדל יוסף כתבה את הספר בדם ליבה והיה חשוב לה להעביר את המסר של קבלת הילד – באשר הוא ובאשר הן בחירותיו.

אני ממליץ בחום על רכישת הספר וקריאתו ואף ממליץ להזמין את יוסף לשעת סיפור אודותיו, בו, עם תום הקראת הסיפור, היא משוחחת עם הילדים בין היתר אודות חג הפורים, על מי אנחנו ומה היינו רוצים להיות, על זכות הבחירה להיות מה שאנו רוצים ועל קבלה הדדית.

בנוסף, מעבירה מנדל יוסף גם שתי הרצאות מרתקות לבוגרים שבינינו. הראשונה היא "הגשמת חלומות" – בה היא מספרת אודות המעבר מחלום על כתיבה ופרסום ספר ועד הוצאתו לאור. השנייה היא "הגשמת חזון אישי" – בה היא מסבירה בדרכה הייחודית כיצד לבנות חזון אישי על בסיס רצונות אמיתיים, לעתים כמוסים, ולהפוך אותו מאוסף ערכים ושאיפות לתכנית עבודה – עד להשגת מימוש עצמי והגשמת החזון.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר ישיר עם ענת מנדל יוסף בטלפון: 050-7740777 ובמייל: anatpurim@gmail.com.

 

מודעות פרסומת

"בוסית של יום ראשון – סיפורי חיים של עוזרות בית בישראל" מאת רחל שגיא: אודות העצמה נשית מעוררת השראה ואי-שקיפותן של הנשים השקופות לכאורה

התרגשתי לקרוא את ספרה של רחל שגיא, "בוסית של יום ראשון – סיפורי חיים של עוזרות בית בישראל".

ראשית, הרעיון ריגש אותי. כמה אהבה צריכה להיות בכותבת שיוצרת יש מאין ספר חשוב שכזה אודות נושא כה יוצא דופן.

שנית, הביצוע מצוין. בטוב טעם, באמפתיה עצומה וללא כל שיפוט, כותבת שגיא בספר את קורותיהן של עוזרות בית שונות ומתארת אותן ברוך ובכוונה טובה.

זהו ספר אשר בעיניי לא רק מספר אודות אותן עוזרות בית אלא אף מספר עלינו, לקוחותיהן, ועל תפקידנו במערכת היחסים המורכבת הזאת.

אני ממליץ בחום על קריאתו של ספר זה ומקווה שהוא ייבקע פתח לעוד ספרים מסוג זה.

פתח לעוד ספרים אודות העצמה נשית מעוררת השראה ואי-שקיפותן של הנשים השקופות לכאורה.

"מר למפל" מאת גדעון הרן: יצירה נוגעת, מרגשת, נועזת.

לשבחים רבים זכתה כתיבתו של גדעון הרן – ובצדק.

בספרו החדש, "מר למפל", מגלה הרן סגנון כתיבתי ייחודי מאין כמוהו, שונה מאוד.

נראה כי הרן יצר בכתיבתו מעין סוגה חדשה. אם תרצו, "סוגת גדעון הרן".

ב"מר למפל" הוא בנה נובלה יוצאת דופן, מקורית מאוד, "אחרת".

נראה כי לא משנה באיזה נושא – או מושא – יבחר הרן. נפלאות כתיבתו הופכות את כל הנקרה בדרכו ליצירה נוגעת, מרגשת ונועזת.

"ריצפה" מאת יצחק גיסיס: קול חדש, רענן ועוצמתי בספרות העברית הפוסט-מודרנית

אורלי קסטל-בלום.

זהו השם שעלה במחשבתי בזמן קריאת "ריצפה", ספרו יוצא הדופן של יצחק גיסיס אשר ראה אור לאחרונה.

משהו – הן במהות, הן בצורניות ובסגנון של גיסיס, הזכיר לי את יופי וחדשנות כתיבתה של קסטל-בלום.

ב"ריצפה" מספר גיסיס סיפור מקורי מאין כמוהו אודות חיים, אודות תקופה, אודות מקום.

הוא מצייר ציור חדש בספרות העברית הפוסט-מודרנית, מייצג בקולו רעננות של תרבות כתיבה חדשה ומגדיר בעזרת כישרונו הכוחני את עובדת היותו כותב משמעותי בספרות העברית – כקול חדש, צלול, מודרני להפליא.

בנוסף לכך, מעבר לעוצמה שבכתיבתו, יוצר גיסיס סגנון כתיבה חדש, משל עצמו, המפריד אותו – ומשאיר מאחור – כותבים רבים אחרים.

 

"במערב מרצד בי כחול" מאת מלכה קיני-קפלן: שירה נוגעת, מעוררת מחשבה, נוגה

קולה של מלכה קיני-קפלן כפי שהוא נשמע בשיריה המאוגדים בספרה "במערב מרצד בי כחול" נשמע עד למרחקים.

קולה השירתי הייחודי כמו לוקח את הקורא אל תוך עולמה – העשיר, המגוון, ה"אחר".

השירים שחדרו אל לבי יותר מכל הם "מניף", "לשאלתך", "דיאלוג", "בהירות". אלו הם שירים מצוינים הראויים אף להילמד במסגרות-שירה כאלו ואחרות.

הדיוק, הכוונה הטהורה, צחות המילים והיופי השזור בכל הופכים את הקריאה בספר זה למעין עונג קדוש הראוי לחזור עליו שוב ושוב, להבין את כוונותיו הנסתרות, המוצפנות, אותם ודאי יודעת יותר טוב מכולם בוראתו – המשוררת – על יופי יצירתה מעוררת המחשבה, הנוגעת, הנוגה, בספר מיוחד וקולע ללב זה.

 

"מסע – בני הדור השני והשלישי לשואה מדברים" מאת שושנה צינגל: בינות לאבנים ולשבר צומחים להם פרחים אדומים, גאים, יפהפיים

"מסע" הוא יצירה דוקומנטרית מטלטלת.

שושנה צינגל עשתה מעשה הירואי – לא פחות – ותיעדה בספר חשוב ומכונן זה את נכדיהם של ניצולי שואה.

הראיונות שבספר מרגשים, קשים, אך מעל הכל – מעוררי השראה.

הדבר הזה, הקשה והייחודי, שיצרה צינגל, הינו משמעותי ביותר להבנת ליבת השואה – כפי שזו נתפשת בעיניהם של ממשיכי השושלת, החיים, של אותם ניצולי שואה.

הווידויים שבספר מטלטלים ואותנטיים מאין כמוהם וצינגל ראויה לכל התשבחות על יצירה חשובה זו.

"נרקיסים בקיץ" מאת שולה ברנע: אודות עולמה הקסום, המופלא, החד-פעמי, של סופרת יוצאת דופן

מודה ומתוודה: התאהבתי.

אני מוצא את עצמי יושב וקורא בלי סוף את סיפוריה המצוינים של שולה ברנע הטווים את ספרה החדש "נרקיסים בקיץ", ולא מפסיק להתפעם מיצירתה הייחודית, המלהיבה.

משהו בכתיבתה מזכיר לי את סגנונה של זוכת פרס פוליצר, ג'ניפר איגן, מן הסופרות האהובות והמשפיעות ביותר עליי ועל יצירתי שלי.

"נרקיסים בקיץ" מכיל סיפורים מצוינים למכביר. ביניהם: "גמד בארץ הנפילות", "חתול מציל", "ילד חתול", "ניצול", "זוג משמיים", ועוד רבים וטובים אחרים.

ישנו משהו גולמי ומזוקק בסיפוריה. משהו נקי מאוד, רב-דמיון, הכתוב מתוך אמת גדולה, יצוקה ופשוטה, ללא סיבוכים ובישירות ראויה להערצה.

מנין לוקחת ברנע את רעיונותיה המופלאים? האם היא מודעת לכישרונה הענק? האם קוראי הספרות הישראלית באשר הם יודעים שחיה בקרבם יוצרת ענקית שכזו, שלא לומר נפילה?

כל מה שנותר לי הוא להמשיך ולקרוא, שוב ושוב, את סיפוריה של יוצרת ייחודית זו, ובדרכי, להפיץ את בשורת כישרונה העצום, הכה ייחודי במקומותינו.