"על הווידוי", שירה המצוין של אורית פוטשניק שבעמוד 66 בספר השירים שלה "הים נסוג עוד קצת" שראה אור ב-2023 בהוצאת אפיק, מסמל באופן מדויק את הסגנון הייחודי של המשוררת.
הן נושא השיר, הן מושאו, הן התיאורים אשר בו, מביעים את הקונקרטיות ואת הישירות הכל כך חשופה ושונה של פוטשניק.
שיר זה מייצג את קולה הצלול, המרובד, של המשוררת – הן הכאוב-מלנכולי, הן האופטימי, המרנין, למרות הכל – ומביע את הריתמוס הכמו-ג'אזי שלה.
לדידי, זהו ספר חשוב – אם תרצו, ספר חשוב "על אודות האהבה שבין אישה לאישה", בעל מימד על-זמני, ובדרכו, אף פורץ דרך.
חי תרבות 