"ילד קורא לי בחלום" מאת עופר ירמינובסקי: אקזיסטנציאליסטי, אישי, בעל טקסטורות ליריות מרהיבות

ישנו דבר-מה אישי מאוד ב"ילד קורא לי בחלום", ספר השירה של עופר ירמינובסקי אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "ספרא" האיכותית בסדרת "דלת", אשר בעריכתה של "האמא הגדולה", המשוררת המשפיעה ורבת הזכויות ציפי שחרור.

בספר, נוגע ירמינובסקי בנושאים הרי גורל, אקזיסטנציאליסטיים (ראה השיר היפהפה "אני בטון יצוק", עמודים 26-27), ובבינאישי (ראה השיר הנוגה "איני מסוגל לאחוז בך ובי", עמודים 38-39) והוא מתגלה בספר זה כקול גדול, אמיץ ומשמעותי בשירה העברית בת-ימינו, ובה בעת, לדידי, מעורר עניין רב לקרוא עוד מיצירתו הלירית גם בעתיד לבוא.

"2007" מאת קובי עובדיה: פוסט-מודרניסטי עד כאב, רב-רבדי, ויזואלי מאוד

קובי עובדיה הפעים אותי ב-"2007", רומן המופת שלו אשר ראה אור ב-2015.

ברומן, אשר ראוי להגדירו כפוסט-מודרניסטי – ולמען הדיוק: עד כאב – רוקם עובדיה עולם עשיר של דמויות ייחודיות, אולטרה-מודרניות במהותן, ועם זאת, "עתיקות" כשנותיו של העולם בחרדותיהן ובקשייהן הקיומיים.

"2007", לדידי, הוא אחד הספרים החשובים שנכתבו בשנים האחרונות על ידי סופר ישראלי, והוא איננו רק עשיר ורב-רבדי, כי אם גם ויזואלי מאוד, עד כי כולי תקווה שיעובד ברבות הימים לסרט קולנוע – אוונגרדי, צבעוני, אלמודוברי משהו, ועם זאת, כמו-פליני – שחור-לבן מאוד – על רגשותיו הכבירים, הדרמטיים, האנושיים, ועל האינטימיות – וחוסר האינטימיות, והשאיפה לאינטימיות – מכמירת הלב אשר בו.

"השליח" מאת ליאור אקרמן: מותח, מיסטי ומסקרן

ב"השליח", ספרו של ליאור אקרמן אשר ראה אור בימים אלו, בורא אקרמן עולם מותח, מיסטי ומסקרן עד מאוד.

הספר בנוי בצורה אשר איננה מניחה לקורא להפסיקו עד לתומו, והוא מעורר מחשבה רבה – הן אודות העת הנוכחית, הן אודות העתיד.

"הטוב מכל העולמות" מאת אופיר עוז: רומן מבריק, עכשווי מאוד, בעל מטען ניאו-אקזיסטנציאליסטי

ב"הטוב מכל העולמות", ספרו של אופיר עוז אשר ראה אור בימים אלו, רוקם הסופר עלילה ייחודית ורגישה אודות הקיום האנושי של גיבוריו.

זהו רומן מבריק, עכשווי מאוד, בעל מטען ניאו-אקזיסטנציאליסטי מובהק, השואל את הקורא שאלות למכביר אודות חייו, רצונותיו ושאיפותיו, ומעורר רגש רב בקורא בו – למן ההתחלה, ועד לתום הקריאה בספר זה.

"כתבים ומניפסטים" מאת טל סלוצקר (קבוצת הם, מאמרי 'עכשיו' ומאמרים עצמאיים 2011-2020): גאוני, מופתי, מקדים את זמנו

טל סלוצקר הוא ללא ספק מן החשובים שביוצרים-הוגים בני זמננו.

בספרו יוצא הדופן "כתבים ומניפסטים" אשר יצא לאור בימים אלו, מוכיח סלוצקר גאונות רב-רבדית ורבת-פנים ומראה בו, הלכה למעשה, את חשיבתו ויצירתו המקורית.

לדידי, זהו ספר המקדים את זמנו, הן בנושאיו ובמושאיו, הן בצורתו האוונגרדית הייחודית, וכולי תקווה שרבים ייחשפו אליו, ירכשו אותו ויקראו בו, למען העשרתם התרבותית והאינטלקטואלית, ובה בעת, למען העשרתה של התרבות העברית המודרנית – והפוסט-מודרנית – של העת הנוכחית.

"דרך לא דרך" מאת אריאל הכהן: מבריק, יצירתי, מקדים את זמנו

"דרך לא דרך", ספרו של אריאל הכהן אשר ראה אור לאחרונה, הוא מסוג הספרים שמעבר לעובדה שאין דרך אחת להגדירם – מפאת מקוריותם כי רבה והעוז אשר טמון במקוריות זו – הם כאלה הנקראים בנשימה אחת וללא כל אפשרות להניחם מן היד עד לתום הקריאה בהם.

זהו ספר מבריק, יצירתי, רב-פנים, המקדים את זמנו, העוסק, בין היתר, בחיים, באהבה ובזוגיות, והוא ראוי להימצא במקום של כבוד ברשימות רבי המכר בזכות יופיו, כנותו ומקוריותו.