"מדרגות" מאת אלון ברזילי: מעמיק, פילוסופי ומדויק

ישנו דבר-מה מעמיק, פילוסופי ומדויק מאוד ב"מדרגות", ספר השירה החדש והייחודי של אלון ברזילי אשר ראה אור לאחרונה.

בכתיבתו של ברזילי ניכר כישרון רב, רווי בקול גברי ואיתן, כזה הרוצה לומר את דברי המשורר בצורה ייחודית רק-לו.

השירים הטובים בספר, "תודעה", "קשת", "מילון" ו"חתימה" מרהיבים – אין דרך אחרת לתארם – הן בבחירת המילים, הן ב"תעלולי הכתיבה" היצירתיים והחכמים שבהם, אשר הופכים בעצם קיומם של שירים אלו את השפה העברית כולה ליפה מעט יותר.

שירים אלו מדגישים ביתר שאת את גדולתו הלירית של ברזילי ומעמידים אותו במקום טוב באמצע בתוך שורותיהם של טובי המשוררים העבריים המודרניים.

 

"התעוררות וסיפורים אחרים – הסיפורים החושניים שהסעירו את אמריקה!" מאת קייט שופן: ספרות פמיניזם מכוננת אשר הקדימה את זמנה

כסופר בעצמי, קייט שופן – וסיפורה האישי – מעוררים בי תקווה לעתיד לבוא.

ללא ספק ניתן להגדיר את שופן – מחברת הנובלה "התעוררות" והסיפורים הנוספים המאוגדים בספר חשוב זה – כמי שהקדימה את זמנה, אך בזמנה – בזמן האמת של חייה ושל יצירתה – היא לא הייתה מובנת, לא הייתה מקובלת ואף עוררה בכתיבתה כעס וגינוי, זאת בשל היותה פורצת טאבו ומוסכמות חברתיות.

כיום, יצירתה זוכה לעדנה ולהצלחה, ולא בכדי.

כתיבתה סוחפת ומעוררת, ומעל הכל – פמיניסטית ופורצת גבולות ודרך ליוצרות עכשוויות רבות.

מעורר השראה – כאמור – הדבר בי כיוצר.

יצירתה ברובה נדחקה לשוליים בשעתו אך כישרונה מנצח את הזמן ומתגלה ככזה שנשאר לאורך שנים ומעורר מחשבה ורגשות בקוראיו גם בימינו אנו.

ניכר כי שופן יצרה בכתיבתה בספר זה – אשר ראה אור לראשונה ב-1899! – את מקור הסוגה הרומנטית-מינית הידועה לנו כיום, ובכך היא מוכיחה את גדולתה האמיתית והמכוננת – הן כסופרת, הן כאישה.

"אקוורלים בשולי היות" מאת רלי דיבנר: שירת-טבע ממכרת, חוצת-אוקיינוסים

ישנו דבר-מה ממכר – כך ולא אחרת – בשיריה של רלי דיבנר, כפי שאלה מובעים בספר שיריה "אקוורלים בשולי היות".

שיריה מלאים באור, ביופי בריאת הטבע והעולם, בראשוניות כמעט גן-עדנית, ויופיים משרה קסם על הקורא.

לא בכדי בחרתי במילה "ממכר" לתארם.

יש שיגדירו את שיריה כ"נשיים", אך אני בוחר להגדירם דווקא כ"אוניברסליים" במהותם וככאלה הדורשים הבנה חדשה, אחרת – מעין הבנת הנולד מזווית ראייה שונה, שלא לומר מאתגרת קמעה.

יש בהם יופי צרוף, רגש רב וכמיהה – אותה רק המשוררת יכולה להסביר – למשהו קיים ועם זאת, למשהו אחר, ישן ואולי אף דמיוני, מן הזיכרון.

שם הספר נכון ומעיד על מכלול השירים, ואף הצילום שעל העטיפה – אותו צילמה המשוררת עצמה – מדייק ומזקק את מילותיה היפות אל תוך צילום ירוק המעורבב בעוד צבעים, צילום המהווה מעין סימבוליות ליצירת הבריאה המשתקפת במילותיה של ריבנר, ליצירת כתיבת המציאות כפי שהיא בעיניה שלה.

"מי יקח את דוני דון מהגנון" מאת עליזה ולד: ייחודי, מחנך, מרגש

"מי יקח את דוני דון מהגנון", ספרה של עליזה ולד, נוגע בנושא שממעטים לכתוב אודותיו בספרות הילדים הישראלית – מיקומה של הסבתא בעולמו של הילד.

ולד נוגעת בנושא חשוב זה בספרה היפה והמרגש ומציגה את הפן של הסבתא – והנכד.

הספר נגע בי ועורר בי מחשבה, ואיוריה המצוינים של חנה פכמן מוסיפים נדבך ויזואלי – של יופי ושל בהירות – לטקסט ולנקודת המוצא הרעיונית של הספר.

כתיבתה של ולד ישירה וייחודית והספר כולו יצירתי מאוד, מעורר השתאות וראוי להילמד – הן בגנונים והן בגני הילדים.