"זרם", שירו הרגיש והנוגה של דויד לידר (עמודים 20-23) בספר השירה החדש שלו, "חלמתי שאני מנגן על גופך", שראה אור בימים אלו, בונה – עקב לצד אגודל – אינטימיות רכה, כמו-מלופפת, על הקורא.
מילותיו הנוגעות של לידר מעידות על נחישות לירית ועל הבנת הפואמה – על המבנה המדויק שלה – ועל שלל מורכבויותיה.
זהו ספרו הראשון של משורר זה שלו נחשפתי, ובזכותו אקרא עוד מיצירותיו – הן מהעבר, הן בעתיד לבוא.