"תקריב", שירה הפותח של ורד נמרוד אשר בספר השירה המצוין שלה "עיר לילה" שראה אור בימים אלו, מעיד רבות על יצירתה של משוררת זו, והוא נבחר בצדק ובדיוק רב להוות את נקודת הזינוק לספר כולו.
יש בו משהו כמו-ממגנט, ייחודי מאוד, כן ונוגע בישירותו.
נמרוד, כפי שהיא באה לידי ביטוי בספר זה, הינה "משוררת רוק אולטימטיבית", אם תרצו, זו היוצקת במילותיה עולם שלם של יופי פואטי-עד-כדי-אלים, רב-מבע, מתוך עולמות הרוקנרול – על גווניהם.
זהו ספר חכם מאוד, חזק מאין כמוהו, המיישיר את מבטה החשוף והאישי של נמרוד אל תוך קרביהם של קוראיה – ללא משוא פנים.
הקונפליקטים שתצורות שיריה מעוררים, כמו רוקמים דואליות ודיאלוג בין האינטימי-הפרטי לבין האורבני-הכללי, וקורותיה, לדידי – אם נרצה בכך, אם לאו – הם כמעין השתקפות – אמיצה, בועטת, לעתים אף נוקבת, בוטה מאוד ואלימה – לחיינו שלנו, בעת הזו.
חי תרבות 
מילים כדורבנות דורון
ספר מצויין!
אהבתיאהבתי