בימים אלו – אם תרצו, ב"ימי קורונה" אלו – אשר התרגשו עלינו בעת הזו, מוצא אני את עצמי צופה יותר ויותר בטלוויזיה.
לאחרונה, גיליתי אוצר של ממש – ללא כל הגזמה: סדרה קומית – מוקומנטרית בגלעין קיומה – "מגן דוד דרום" שמה, אשר מנכסת אל תוכה את שלל העקרונות הקומיים החשובים ביותר, לדידי: נונסנס, כתיבה מצוינת, נבחרת שחקנים יוצאת דופן בכישרונה ובימוי מדויק.
הסדרה משודרת ב"רשת 13" בשעות הלילה המאוחרות (ללא שעה מדויקת, עקב המצב הרגיש בעת הזו) ונותנת אתנחתא קומית-עד-כדי-מדיטטיבית המשכיחה במשהו, ובכן, את הצייטגייסט הנוכחי.
זכיתי לראיין היום את אופיר לובל, במאי הסדרה ואחד מיוצריה (יחד עם שראל פיטרמן ואלעד חן), שהתגלה כאדם מקסים, חכם ובעל תשוקה עזה מאין כמוה לאמנותו, ולהלן הדברים.
דורון בראונשטיין: מהיכן הגיע, אופיר, הרעיון ליצירת "מגן דוד דרום"?
אופיר לובל: אני גדלתי בקיבוץ יד מרדכי שעל יד אשקלון, ואבא שלי היה רופא בחדר מיון באשקלון. כשהגעתי לבקר אותו בעבודה אחרי הצהריים, שמתי לב לדיסוננס שבין הרופאים – וההומור שלהם – לבין הפצועים הקשים שבאים לשם בכל רגע. שם למעשה ניטע בי הזרע הזה, הזרע של הרעיון הזה, עוד כילד. כשפגשתי את שראל פיטרמן ואמרתי לו שאני רוצה לעשות קומדיה על בית חולים – ושראל עבד בצוות בידור בים המלח – הוא אמר שכדאי שנלך על ים המלח. בסוף הלכנו על צוות של מגן דוד אדום בים המלח. במשך יומיים צילמנו פיילוט על חשבוננו, ערכתי אותו בבית ובניתי לו טריילר, עד שהוא נמכר ל"רשת".
בראונשטיין: אני חייב לומר שזאת סדרה מצוינת. פשוט פנינה טלוויזיונית.
לובל: תודה. זאת סדרה שנכתבה ביחד עם שראל פיטרמן ואלעד חן ובתוך ארבעה חודשים כתבנו 20 פרקים. אני זוכר שישבנו בבתי קפה וכתבנו, עד שסילקו אותנו ועברנו לכתוב באוטו שלי… הייתה לנו כל כך הרבה אהבה, תשוקה ואמונה לסדרה הזאת… איך שאני רואה את זה, עשינו פה נס.
בראונשטיין: איך הייתה עבורך החוויה של בימוי הסדרה?
לובל: זה הבייבי שלי. הבימוי שם הוא מדויק כי הוא חיבור מוחלט למי שאני. מבחינתי, זה ממש אני שם על המסך. זה הפרוייקט שהכי נהניתי לביים כי הוא יצירה שלי. יש משהו מאוד פרש, מאוד אחר, בסדרה הזאת.
בראונשטיין: הסדרה היא מוקומנטרית במהותה.
לובל: נכון. ז'אנר הקומדיה שאני הכי אוהב הוא מוקומנטרי. יש משהו בריאליזם הזה, בהתנהגות הזאת שנטולה כל בימוי, שאני אוהב. יש בזה פשטות ואמת. אני אוהב את הניואנסים הקטנים האלה שמתאפשרים בדוקומנטרי ה"מלוכלך" הזה.
בראונשטיין: היית רוצה שפורמט הסדרה יימכר לחו"ל?
לובל: הלוואי. יש שם משהו שהוא מאוד ישראלי מצד אחד, אבל יכול בעצם להגיע לכל מקום.
בראונשטיין: מהן ההשראות האישיות שלך כיוצר וכבמאי?
לובל: כילד גדלתי על קומיקס – ובעיקר על מגזין הקומיקס "MAD" – ועל קולנוע. לא עניין אותי כדורגל ולא שום דבר אחר. אני פריק של קומיקס ושל קולנוע.
בראונשטיין: ולסיום, אופיר, מה פירוש ההגדרה "אמנות" עבורך?
לובל: אמנות היא דרך הביטוי היפה ביותר שיש לרגש. אמנות היא המחאה של אלה שלא יודעים להניף אגרופים באוויר ולצעוק.
חי תרבות 