פסח סלבוסקי: "אני רוצה להעביר חוויה, לא מסר."

לאחרונה נכחתי בתערוכתו יוצאת הדופן של האמן הייחודי פסח סלבוסקי בגלריה גבעון (גורדון 35, תל אביב) – מן הגלריות האהובות עליי בעיר.

בתערוכה, שהסתיימה לאחרונה, הציג סלבוסקי את יצירותיו מעוררות המחשבה, המגוונות, הצעירות מאוד ברוחן ובהווייתן, אשר מצוירות על גבי משטחים שונים.

לאחרונה זכיתי לראיין את סלבוסקי בן ה-71 נכון לכתיבת שורות אלו (יליד 1947), הגר בירושלים ונשוי לאמנית נעמי בריקמן, והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: "איך אתה מגדיר את הסגנון שלך, פסח?"

פסח סלבוסקי: "אני אף פעם לא מגדיר את הסגנון שלי."

בראונשטיין: "למה אתה עושה אמנות?"

סלבוסקי: "כשהייתי צעיר והתחלתי לעשות אמנות, לבחור בציור כמדיום היה יותר סטנדרטי ממה שזה היום. אני שלם עם זה שאני צייר. אני חושב שאני מתבטא טוב בציור."

בראונשטיין: "מהן ההשראות שלך?"

סלבוסקי: "כל דבר שראית בחיים יכול להשפיע. אני עצמי מושפע מהמון דברים, ביניהם – בשנים המוקדמות שלי – המייסטרים במוזיאון לאמנות בדטריוט, מישיגן, ובמיוחד דייגו ריברה."

בראונשטיין: "מהי דעתך על אמנים אוטודידקטים לעומת כאלו שלמדו אמנות באופן מסודר?"

סלבוסקי: "לגבי אמנים אוטודידקטים – אז יש ויש. אין לי דעה בעד או נגד בנושא."

בראונשטיין: "אבל אתה למדת אמנות באופן מסודר."

סלבוסקי: "נכון. למדתי בבית ספר לאמנות "ברוקלין מיוזיאום ארט סקול"."

בראונשטיין: "מהו המסר שאתה רוצה להעביר ביצירה שלך?"

סלבוסקי: "אני רוצה להעביר חוויה, לא מסר. באמנות, כשאתה רוצה להעביר מסר, בדרך כלל אתה מסתבך. זה כמו לשאול מה המסר במוצארט. זה לא מסר. זאת חוויה של יצירתיות מתמשכת."

בראונשטיין: "ולסיום, פסח, אתה גדלת בארצות הברית. האם הילדות שלך שם משפיעה על עבודתך כאמן כיום?"

סלבוסקי: "כן, זה בטוח. יש השפעה ענקית מחוויות הילדות. בעיקר החוויות מהביקורים החוזרים ונשנים עם המשפחה במוזיאון בדטריוט, שם ביקרתי הרבה בילדותי."