חנה סהר: "אני מצלמת בדרך של לרקוד עם אלוהים. בענווה."

החל מה-14.10.21, תציג חנה סהר – הצלמת האיקונית, בעלת העין הייחודית ונקודת המבט הריאליסטית והחדה – לדידי, אחת הצלמות החשובות הפועלות במקומותינו – את "פרויקט הוויטרינות": פרויקט עצמאי, אשר מטרתו, בין היתר, היא להנגיש אמנות לציבור הרחב – ללא כל פילטרים – ולשלב ערכים של קיימות יחד עם פעולה לשיפור החזות של המרחב הציבורי, וזאת באמצעות שיפוץ של חלונות ראווה נטושים ומוזנחים והפיכתם לחללי אמנות לכל דבר אשר יציגו תערוכות מתחלפות.

נכון לעת הזו, פועלות בפרויקט החשוב הזה שתי ויטרינות אשר בהן מציגה סהר את עבודותיה החזקות-פרונטאליות: בוויטרינה אשר ממוקמת בדיזנגוף 154 מוצגת מעין מיני-רטרוספקטיבה של עבודותיה במהלך השנים הרבות של פעילותה: תצלומים מהסדרות "בינגו הנסיכה" (1997), "אשלון ביוטי" (2010), "חשופים" (2014), ועוד.  

בוויטרינה אשר ממוקמת בדיזנגוף 172 מוצגות עבודותיה המהוות חלק מהסדרה "מציאת חן" (2020), המוצגת לראשונה, ובה ניכר השינוי הבולט שעברה האמנית בסדרה הזאת.

ולאספנים שביניכם: לרגל הפתיחה, העבודות יוצאו למכירה במחירים זולים משמעותית מן המקובל, החל מ-800 ש"ח לעבודה מקורית חתומה, ועד ל-8,000 ש"ח.

לאחרונה זכיתי לראיין את סהר (ילידת 1966), והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: איך את מגדירה את העבודה שלך, חנה?

חנה סהר: חיבור לרוחני וניסיון להעביר לדימוי על ידי פעולת הצילום.

בראונשטיין: מהן ההשראות שלך?

סהר: חיבור ללב.

בראונשטיין: מדוע את יוצרת אמנות?

סהר: אני טובה בזה. יש לי את היכולת להעביר על ידי דימוי הרגשות וחוויות וליצור קיצור דרך למתבונן.

בראונשטיין: מיהו הצלם האהוב עלייך?

סהר: אני אוהבת במיוחד את בוריס מיכאלוב.

בראונשטיין: האם את מסכימה לקיומה של ההגדרה 'אמנות נשית' – וזאת לעומת 'אמנות גברית'?

סהר: אני מאמינה בזכר ונקבה ברא אותם. תמיד הייתי גם וגם.

בראונשטיין: מה פירוש המילה 'אמנות' עבורך?

סהר: יש באמנות את המילה אמת.

בראונשטיין: מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך והאם הוא משפיע עלייך – ולו באיזשהו אופן – כאמנית – היום?

סהר: בלילה, במיטה, תמיד ידעתי שיש עוד ישויות איתי בחדר ותמיד ידעתי בלבי פנימה שמשהו שם אוהב אותי. אני מצלמת בדרך של לרקוד עם אלוהים. בענווה. תמיד משאירה מקום לאלוקי להיות ולהתקיים.

בראונשטיין: ולסיום, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את חנה סהר בעוד 100 שנים מהיום?

סהר: זה לא ממש מעניין אותי. מעניין אותי העכשיו. לגרום לאנשים להיות טובים יותר, שמחים יותר, ומחוברים לאני הפנימי שלהם. אני מקווה שהאומנות שלי מצליחה בזה, כי הנתינה שלי היא דרך הצילום.