קובי עובדיה הפעים אותי ב-"2007", רומן המופת שלו אשר ראה אור ב-2015.
ברומן, אשר ראוי להגדירו כפוסט-מודרניסטי – ולמען הדיוק: עד כאב – רוקם עובדיה עולם עשיר של דמויות ייחודיות, אולטרה-מודרניות במהותן, ועם זאת, "עתיקות" כשנותיו של העולם בחרדותיהן ובקשייהן הקיומיים.
"2007", לדידי, הוא אחד הספרים החשובים שנכתבו בשנים האחרונות על ידי סופר ישראלי, והוא איננו רק עשיר ורב-רבדי, כי אם גם ויזואלי מאוד, עד כי כולי תקווה שיעובד ברבות הימים לסרט קולנוע – אוונגרדי, צבעוני, אלמודוברי משהו, ועם זאת, כמו-פליני – שחור-לבן מאוד – על רגשותיו הכבירים, הדרמטיים, האנושיים, ועל האינטימיות – וחוסר האינטימיות, והשאיפה לאינטימיות – מכמירת הלב אשר בו.
חי תרבות 