אי אפשר לפספס את גיא נטאף ואת תפקידו הרגיש בסדרת הטלוויזיה המצליחה "שנות ה-80" המשודרת בימים אלו בערוץ "רשת 13".
נטאף מצליח לזקק את הדמות אותה הוא מגלם לכדי דיוק, והטבעיות אשר בו הופכת את חוויית הצפייה בו לייחודית, מרגשת בדקויותיה ו"עגולה".
לאחרונה זכיתי לראיין את נטאף (יליד 1996) והתוצאות לפניכם.
דורון בראונשטיין: ספר לי על תפקידך ב"שנות ה-80".
גיא נטאף: בסדרה שיחקתי את "ששי" במשך ארבע עונות. ששי חלבי הוא ילד בן 13 והוא הבן של חלבי וחיה מהכבלים של השכונה. חלבי מהכבלים הוא הבן אדם שאתה לא רוצה להסתבך איתו ובמיוחד לא עם הבן שלו. ששי הוא ילד לא כל כך מוצלח ודי תמים, אבל יש לו מזל גדול שהוא הבן של חלבי.
בראונשטיין: איך הייתה עבורך חוויית הצילומים לסדרה?
נטאף: החוויה הייתה מוצלחת ומהנה ביותר. מבחינתי, כמישהו שרוצה להיות שחקן – אומנם יותר בתיאטרון – להצטלם לדמות בטלוויזיה ולהבחין באנשים ובשחקנים מעוררי השראה בתעשייה היה מאוד מעניין. אני אישית גם מאוד הופעמתי לראות איך דברים מאחורי הקלעים מתרחשים, אולי גם כי הייתי מעוניין לביים בעתיד והרצון הזה מושך אותי בשנה האחרונה.
בראונשטיין: מה מושך אותך במשחק?
נטאף: זאת שאלה האמת קשה וקצת לא אדע אם אוכל לענות על זה בספציפיות, אבל אנסה. אני חושב שהרגע שהבנתי שאני יכול להיות על במה ולתת לבמה כבוד מכל הבחינות: ניקיון, סדר ועולם פנימי של דמות, הרגע הזה ריגש אותי בצורה גבוהה.
בראונשטיין: לצד אילו שחקנים היית רוצה לשחק?
נטאף: ששון גבאי, מוני מושונוב.
בראונשטיין: מה אתה מעדיף: תיאטרון, קולנוע או טלוויזיה?
נטאף: תיאטרון, כמובן.
בראונשטיין: מיהו השחקן הבינלאומי האהוב עליך?
נטאף: רוברט דה נירו.
בראונשטיין: אם היית יכול להיפגש עם אדם אחד שאיננו עוד בין החיים, מי זה היה ומדוע?
נטאף: סבא שלי, יצחק. האמת שאת סבא שלי לא זכיתי להכיר ולדעתי כל אזכרה שלו אמי נוהגת להגיד כמה הוא היה אוהב אותי ואני אותו אם הייתי מכיר אותו, וכמה הוא היה עוזר לי במצבים קשים. לכן, אני חושב שמאוד הייתי מעוניין להיפגש איתו. אולי בעולם הבא.
בראונשטיין: האם אתה מאמין באלוהים, בגורל או במזל?
נטאף: מאמין באלוהים.
בראונשטיין: ולסיום, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את גיא נטאף בעוד 100 שנים מהיום?
נטאף: שאלה באמת עתידנית מעצם העובדה שאני עוד בשנות ה-20, אבל אני דווקא שמח על השאלה הזו. הייתי רוצה שאנשים יזכרו אותי כמישהו שהשאיר חותם בסביבה שהוא היה. כמישהו שכן היה מנסה לשנות משהו במקום שהוא לא תמיד מתוקן. אני מודה שאני רוצה להיות אמן, לא בדרן. לא מישהו שרק בא לביים או לשחק באיזשהו מקום רק בשביל להביא קהל. אני מאוד מאמין בזה.
