"דבש", ספרו החדש של יובל ששון, ריגש אותי ונגע בי.
מורכבות היצירה – והיצירתיות שבה – מכילים מנעד רגשי רחב-מימדים המקיים בחובו דואליות פואטית – הבאה כבמתוך דיאלוג ריתמי בין הדמויות השונות.
ישנו משהו בוגר מאוד בשפתו של ששון והוא גרם לי לרצות לקרוא את ספריו האחרים ולהיפתח עוד יותר אל תוך עולמו העשיר, הרב-גוני.
חי תרבות 