ב-26 בינואר, 2023, זכיתי לראיין את האמן בלו סימיון פיינרו (יליד רומניה, 1959) בפתיחת תערוכה קבוצתית במוזיאון רמת גן לאמנות, בה הוא הציג שתיים מעבודותיו על קיר שהוקדש ליצירתו, ובנוסף, במעלית המוזיאון, והתוצאות לפניכם.
דורון בראונשטיין: ראשית, בלו, מה פירוש שמך הפרטי?
בלו סימיון פיינרו: השם בלו הוא על שם סבתא שלי, בלה.
בראונשטיין: וברשותך, מה פירוש שם משפחתך פיינרו?
פיינרו: זה שם רומני. הפירוש שלו זה קמח.
בראונשטיין: אתה מציג נכון להיום כאן, במוזיאון רמת גן. ספר לי על העבודות שלך.
פיינרו: אני מציג את העבודות שלי על הקיר הזה וגם מציג עבודה במעלית. המטרה בלהציג במעלית זה שלא כולם יראו, כי לא הכל רואים בעולם. רואים דברים מסוימים, ודברים אחרים מחסירים.
בראונשטיין: בעבר ראיינתי אמנית שאמרה לי שאמא שלה אמרה לה שהכי טוב להציג בשירותים…
פיינרו: הצגתי עבודה שלמה בשירותים, במוזיאון לאמנות עכשווית באנטוורפן.
בראונשטיין: איך אתה מתאר את העבודה שאתה מציג כאן במוזיאון, monument of nothingness?
פיינרו: זה עוסק באין, זה בדיוק ההיפך ממונומנט שהוא מסיבי ונצחי. פה הדברים הם ארעיים. המונומנט כאן הוא לשים עלה של ורד שגם הוא זמני, הוא מתייבש ונופל, זה בעצם להנציח את הרגע ואת האדם ששם את זה.
בראונשטיין: העבודה הזאת מאוד גדולה.
פיינרו: זאת עבודה שעובדת עם החלל, עם הגודל, עם האור, עם השקיפות. זאת 'עבודה במקום'. זאת אומרת, עבודה שאתה רואה את המקום, ולפי זה אתה מחליט מה יהיה הגודל של העבודה.
בראונשטיין: מהן ההשראות שלך ליצירת העבודה הזאת?
פיינרו: שירה. למשל פאול צלאן, שלא במקרה הוא משורר רומני שכתב בגרמנית. צלאן כל הזמן חיפש את הבית, את הזהות שלו.
בראונשטיין: גם אתה מחפש בית וזהות?
פיינרו: כן. הדברים הם בחיפוש.
בראונשטיין: באופן כללי, למה אתה יוצר אמנות?
פיינרו: בשביל הרגע הזה שאני איתך. אם היינו ברחוב זה לא היה קורה.
בראונשטיין: ולסיום, בלו, אתה מזכיר בעיניי מעט במראה שלך את יוסל ברגנר, צייר נפלא שזכיתי להכיר.
פיינרו: הצגתי איתו בעבר בתערוכה קבוצתית. הוא היה אדם יוצא דופן.
חי תרבות 