דפנה פולץ: "מגיל צעיר אני מרגישה שיש לי מה לומר על כל דבר ויש בי כמויות אדירות של כעס ותסכול שבאים לידי ביטוי באמנות."

לאחרונה זכיתי לראיין את האמנית דפנה פולץ (ילידת 1977) אודות תערוכתה "איילה אורבנית" המתקיימת בימים אלו (מאי 2022) בתל אביב, והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: ראשית, דפנה, מה פירוש שם משפחתך?

דפנה פולץ: שם משפחתי פולץ הגיע מהשפה הפולנית והגו אותו 'פולטש', שפירושו 'פלאס', זאת אומרת ארמון. פעם היו נותנים שמות משפחה לפי עיסוק, ושמות שאין בהם עיסוק אלא תיאור, כמו ארמון, היו שייכים ככל הנראה לאצולה הכלכלית.

בראונשטיין: ומהיכן מגיע השם פופינקה?

פולץ: באמנותי אני נקראת פופינקה -FUFINKA. זה שם חיבה שקיבלתי מאמי ז״ל.

בראונשטיין: ספרי לי על התערוכה הנוכחית שלך.

פולץ: התערוכה הנוכחית נקראת "איילה אורבנית" והיא נוצרה מתוך קונפליקט תמידי ששוכן בתוכי. אינני יודעת היכן התחיל ולא חושבת שיסתיים אי-פעם. הקונפליקט בין הטבעית – לתרבותית, בין ילדת/חיית הכפר לילדת/חיית העיר.

בראונשטיין: איך את מגדירה את האמנות שלך?

פולץ: אענה לך בשיר:

תקשור / פופינקה


אני קוראת ליצירות שלי
תקשור
לשירה
לציור
אפי טוען שזו מוזה, השראה
עדי טוענת שזה מטען חורג שצריך לפרוק
קרנית קוראת לזה כישרון והולכת עם חזה נפוח בגאון
אני קוראת ליצירות שלי
תקשור
לשירה
לציור
לי זה ברור
זה מקום שאינני מחפשת בו אישור.

בראונשטייין: מקסים. מהן ההשראות שלך?

פולץ: פוסט מודרניזם, אבסטרקט, קדישמן, שאגל, ואן גוך.

בראונשטיין: מה פירוש המילה 'אמנות' עבורך?

פולץ: מכילה בתוכה את המילה אמן (אמונה) שעבורי מסמלת תקווה, אופטימיות וקדושה, והיא מכילה אותיות א-מ-ת שרוב חיי סיבכה אותי מרוב שאמרתי אותה, אך באמנות היא טובה אליי, מה גם שמאפשרת לכל אחת/ד לחוות אמת משל עצמו מבלי להפריע לאמת של האחר, ומכילה אותיות אמון שבלעדיו אין אהבה – כך הסביר לי הרב הרפורמי שלי.

בראונשטיין: מדוע את יוצרת אמנות?

פולץ: מגיל צעיר אני מרגישה שיש לי מה לומר על כל דבר ויש בי כמויות אדירות של כעס ותסכול שבאים לידי ביטוי באמנות: בציור, בכתיבה, בשירה, בנגינה, בעבר גם במשחק ובבימוי – עשיתי תואר ראשון בסמינר הקיבוצים – ותוך כדי כך מרפאים את נפשי, כך שיש בי תשוקה אינסופית לדבר.

באמנות אני מוצאת את הנחמה והתקווה שלי להווה טוב יותר וליצירת עתיד טוב יותר.

בראונשטיין: האם את מוצאת הבדל בין אמנים אוטודידקטים לבין אלו שלמדו אמנות באופן ממסדי?

פולץ: כן, בהחלט. אני מוצאת שהאמנים שלמדו אמנות תקוע להם מקל בתחת כמו שהיה לי כשלמדתי תואר בבימוי לתיאטרון… אבל מכל בן אדם יש מה ללמוד, גם מאלה עם המקל בתחת.

בראונשטיין: מהי דעתך על ההגדרה 'אמנות נשית' והאם את חושבת שהאמנות שלך יכולה להיכנס להגדרה הזאת באופן כזה או אחר?

פולץ: כן. האמנות שלי יכולה להיכנס להגדרה "אמנות נשית", אבל אני איני מגדירה אותה כזו.

אני חווה את עצמי כאמן בדיוק כמו שאני חווה עצמי כאמנית ואני לא רואה צורך לשייך את האמנות שלי למילה "נשית", אבל מאוד רואה צורך לשייך אותה למילה "יהודית". אני ללא ספק עושה אמנות יהודית.

בראונשטיין: ולסיום, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את האמנית דפנה פולץ בעוד 100 שנים מהיום?

פולץ: כפורצת דרך כמובן, אך בשביל זה אצטרך לעבוד קשה מאוד! אני נכונה לאתגר ויצאתי לדרך, בוא נראה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s