"להזיז את הווילון" מאת קורנל לוסטיג: סימבולי, ציורי, קיומי, או: המשורר כגיבור מרכזי בגוף העבודה הפואטית

"מ.ע. 2057", שירו האקזיסטנציאליסטי של המשורר קורנל לוסטיג (עמוד 45) שבספרו המצוין "להזיז את הווילון" שראה אור בימים אלו בהוצאת "קתרזיס", מביע רבות על עולמו הפנימי של המשורר.

בשיר זה, הכותב הוא הגיבור המרכזי של גוף העבודה הפואטית, ובדרכו, הוא שואל שאלות וקובע את עובדותיו בחלל אשר בו הוא מתקיים.

הספר המורכב מגיש לנו מעין מופע סימבולי, ציורי, רוויי במתח שקט, קיומי.

זהו ספרו הראשון של לוסטיג ואני צופה לו עוד ספרים – חזקים, אמוציונליים, דומיננטיים בזהות השירה הישראלית בת זמננו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s