ישי חוג'סטה: "אני אוהב להתעסק עם חומר, להתלכלך, להתרגש כשיוצא ציור יפה."

לאחרונה (יולי 2021) נכחתי בפתיחת התערוכה "פאריטט" – תערוכת היחיד הראשונה של הצייר ישי חוג'סטה, ב"גלריה מאיה" (שביל המרץ 2, תל אביב).

עבודותיו של חוג'סטה הפעימו אותי ברבדים ובמורכבויות שלהן, בצבעוניות הגסה והאבסטרקטית החכמה שלהן, ובעיקר בזהויות המרובדות ובסימבוליזם הכמו-חייתי שבהן.

הציורים העשירים מאוד העידו לדידי על פרקטיקה אמנותית יוצאת דופן במקומותינו מצד האמן: מחד – דיוק והבנת החומר, התהליך וההיסטוריה, מאידך – משהו ראשוני-עד-כדי-פגאני, פרונטאלי מאוד – מעין "מופע של איש אחד ממקומות רבים ומגוונים, ספק קונקרטיים-מציאותיים, ספק בדיוניים".

היות ואני צופה לחוג'סטה (יליד 1990) עתיד מזהיר, בחרתי לראיין אותו, והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: מה פירוש שם המשפחה שלך, ישי, ומהם מקורותיו?

ישי חוג'סטה: השם הוא ממוצא איראני, ולפי מה שאני יודע המשמעות היא אושר והצלחה, או יש כאלה שאומרים שזה משהו כמו ג'נטלמן ויש עוד פירושים…

בראונשטיין: האם אתה מרגיש חיבור אמנותי כלשהו לאיראן בכלל ולאמנים פרסיים בפרט?

חוג'סטה: לא. יש מספר אמנים איראנים עכשוויים שאני עוקב אחריהם, אבל אין קשר מיוחד.

בראונשטיין: ספר לי על התערוכה שלך שמוצגת בימים אלו בגלריה מאיה. מהו הנרטיב לעבודות שלך, האם ישנו איזשהו חוט מקשר בין העבודות, ומעל הכל: האם ישנו מסר כלשהו שאתה רוצה להעביר לקהל שלך דרך העבודות?

חוג'סטה: העבודות שמוצגות בגלריה מאיה הן תוצאה של תהליכים שעברתי בשנה האחרונה והתעצמו לקראת התערוכה ובעבודה על הקטלוג עם גלעד אפרת המקסים, אוצר התערוכה.

בעבודות המוצגות יש מין הלחמה בין עולם המדע הבדיוני והעל-טבעי לנוף העירוני התל אביבי, העיר בה גדלתי ובה אני חי כיום.

מד"ב הוא ז'אנר שמלווה אותי כבר מגיל צעיר והתעסקתי בו בלימודי הקולנוע והאמנות במנשר, אבל דרך המדיום הקולנועי.

בראונשטיין: מדוע אתה יוצר אמנות?

חוג'סטה: כי אני אוהב להתעסק עם חומר, להתלכלך, להתרגש כשיוצא ציור יפה.

בראונשטיין: מהן ההשראות שלך?

חוג'סטה: צבעוניות אקראית מעניינת על ארון חשמל, טקסטורה של תיקון שפכטל מרושל, ספרות מד"ב, ציירים אחרים…

בראונשטיין: מה פירוש המילה 'אמנות' בעיניך?

חוג'סטה: ביטוי פנימי ספציפי שיושב על נקודה, שלי, אישית, קשה להביע במילים או בכתיבה.

בראונשטיין: איך אתה מגדיר את האמנות שלך?

חוג'סטה: בלתי אמצעית ואינטואיטיבית.

בראונשטיין: האם לדעתך קיים הבדל בין אמנים שלמדו אמנות באופן "מסודר", ממסדי, לבין אמנים אוטודידקטים? ומי, לדעתך, בסופו של יום, טוב יותר?

חוג'סטה: זאת שאלה מורכבת. אני חושב שזה מאוד תלוי באמן. אין לי תשובה חד-משמעית. אמנים בעיקר מלמדים את עצמם, האקדמיה יכולה לספק להם קיצורי דרך להגיע למקומות אם יודעים לנצל את הכלים שמקבלים ממנה. לאוטודידקט המסלול אחר ויותר מבוסס על ניסיון וטעיה, ואולי קצת ארוך יותר, אבל מי שמוכשר יצליח גם כאוטודידקט וגם במסלול הממסדי וה"מסודר".

בראונשטיין: מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך, והאם לדעתך הוא משפיע – ולו באיזשהו אופן – על העבודה שלך כיום?

חוג'סטה: יש לי זיכרונות מעורפלים מהבית בו חייתי עד גיל 10 ברחוב מלצ׳ט בתל אביב, אני חולם עליו מדי פעם והוא מלווה אותי תמיד, מרגיש שמשהו בחוסר הבהירות, בחמקמקות ובמוזרות של הזיכרון מפעיל אותי, לא כל כך ברור לי עדיין באיזה אופן.

בראונשטיין: האם אתה מאמין באלוהים, בגורל או במזל?

חוג'סטה: לא.

בראונשטיין: האם לדעתך כאשר אמן יוצר אמנות, דרושה לו מידה מסוימת של אנוכיות?

חוג'סטה: אולי ברמה הפרקטית של לוותר על מפגשים עם משפחה וחברים על מנת לעבוד בסטודיו. אני חושב שזה יותר משמעותי אצל אמנים ואמניות שיש להם משפחה כבר עם ילדים.

בראונשטיין: ולסיום, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את ישי חוג'סטה בעוד 100 שנים מהיום?

חוג'סטה: לטובה – בין אם בציור או בדברים אחרים.

מחשבה אחת על “ישי חוג'סטה: "אני אוהב להתעסק עם חומר, להתלכלך, להתרגש כשיוצא ציור יפה."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s