נולי עומר: "אמנות: שאר הרוח של החיים."

עבודותיה של נולי עומר תמיד מצליחות לגעת בי. משהו בצבעוניות האבסטרקטית שלה, של בחירותיה ושל מורכבויותיהן "עושה לי את זה". ישנה "אמת" ברורה, נחרצת, בעבודותיה – המקוריות תמיד, החופשיות כל כך מעצם בריאתן.

עומר, ילידת 1960, העומדת היטב, לדידי, בהגדרה "אמנית רב-תחומית", התראיינה לאחרונה ל"חי תרבות" והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: איך את מגדירה את האמנות שלך, נולי?

נולי עומר: אקספרסיבית. אני ניזונה מההתרשמויות על הנעשה סביבי, היוצרות תכנים אותם אני מבטאת אומנותית. את המחשבות והרגשות המתעוררים בי – בין אם הם מלאי ביקורת, או לחלופין, מלאי אהבה ופליאה ליופי – אני מתרגמת לביטוי צבעוני מאוד במפגיע, כדי להאדיר תשוקה לחיים. את הביקורת שלי אני שואפת לתרגם להומור, בין אם זו יצירה פלסטית או תיאטרלית.

בראונשטיין: למה את מציירת?

עומר: זו שאלה שככל הנראה הייתה צריכה להישאל כשהייתי בת שלוש, כשהתחלתי לצייר. אני משערת שזה פשוט חשק עז שהיה מאז ומתמיד לתת ביטוי דרך צבעים וצורה לרגש ומחשבה.

בראונשטיין: מהן ההשראות שלך?

עומר: אדוארד הופר, הוקני, פיקאסו, פרידה קאלו, ברנארד פראס, פבריס היבר, בונארד, מגריט, הונדרטוואסר, רוסו, אוטו דיקס, ואן גוך, מאנה.

בראונשטיין: היכן היית רוצה להציג יותר מכל?

עומר: במרכז פומפידו, בפריז.

בראונשטיין: מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך, והאם הוא משפיע באיזשהו אופן על יצירתך כיום?

עומר: אני בת ארבע, יוצאת לגינה בקוטג' שברחוב ברון הירש, ביתה של גולדה מאיר, שהייתה אז שרת החוץ, והשכירה לנו את הבית. אני שמחה למצוא את פרחי עין התכלת – פרח זעיר שמאוד אהבתי, עד היום. אני מקווה שההשפעה של הזיכרון התמים הפנים אהבה ואופטימיות.

בראונשטיין: מהי דעתך על אמנים אוטודידקטים, וזאת לעומת אלו שלמדו אמנות באופן ממסדי?

עומר: כאמנית אוטודידקטית בעצמי, אני מלאת הערכה לאמנים שלמדו באופן מסודר וראוי בממסד זה או אחר, אבל הערכתי לאמן נמדדת בעבודתו בלבד, ולא משנה לי כהוא זה כמה, מתי, למה והיכן למד. עבודת אמנות טובה, ראויה, בעיניי, היא כזו שעונה על מספר פרמטרים שאני מאוד משתדלת לעמוד בהם: אמירה, אמת, מקוריות, הנמקה וטכניקה טובה.

בראונשטיין: האם לדעתך יש דבר כזה 'אמנות נשית', ואם כן, מהו ההבדל בין 'אמנות נשית' ל'אמנות גברית' לדעתך?

עומר: בדרך כלל כן. אופן החשיבה והמבנה הנפשי בין גברים ונשים שונים. מטבע הדברים, הביטוי האמנותי יציג ראייה אחרת, תפישות שונות, כמו בחירות אחרות.

בראונשטיין: מיהי האמנית הבינלאומית האהובה עלייך ומדוע דווקא היא?

עומר: פרידה קאלו, שנתנה דרור לעוצמות הנפש הכבירות שבה דרך הביטוי האמנותי שלה, מלא הצבע והאמת כמו שהיא חוותה, ללא הסתרות או ניסיונות להיות מי שהיא לא.

בראונשטיין: מה פירוש המילה 'אמנות' עבורך?

עומר: שאר הרוח של החיים.

בראונשטיין: ולסיום, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את נולי עומר בעוד 100 שנים מהיום?

עומר: אמנית רב-תחומית שיצרה כל חייה ממרחב פנימי מלא, חופשי ואותנטי, שבא לידי ביטוי דרך אמנות חזותית, כתיבה ומשחק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s