ברי סטון: "כשאני מצייר, חשוב לי לצייר כשאני במצב רוח טוב, כי אני רוצה להעביר את הרגש הטוב אל תוך הציור."

ב-2 בפברואר, 2019, תיפתח ב"גלריה משרד" בתל אביב (זמנהוף 6) תערוכתו של הצייר האבסטרקטי יוצא הדופן ברי סטון. (הפתיחה הרשמית תחל ב-12 בצהריים ב-2 בפברואר)

סטון, בעל הקול האמנותי המיוחד לו, ידוע במרקמי הצבעים שלו ובשילובים המרתקים אשר בציוריו, ובהצלחתו להעביר רגשות, הבעות ותחושות אל תוך הקנבס.

זכיתי לראיין היום את סטון בן ה-71, נכון לכתיבת שורות אלו (יליד 1947), נשוי, אב לשלושה (וסב לשמונה), הגר בכפר סבא, והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: ספר לי על התערוכה הממשמשת ובאה שלך, ברי.

ברי סטון: לתערוכה קוראים "ילדותי השנייה" ויש קשר חזק בין השם לתערוכה: עד לפני שנה ציירתי ציורים ריאליסטיים. כיום אני מצייר מופשט. המעבר לציור מופשט מתחבר עבורי לציור רגשי – כמו של ילד, שמצייר באופן טבעי. זה קשר אחד לילדות שלי. הקשר השני הוא שמאז שהייתי ילד קטן ידעתי שאהיה אמן כשאגדל, אבל בגלל שהוריי רצו שתהיה לי פרנסה, למדתי פיזיקה, אבל בכל זאת תמיד רציתי להגשים את החלום ולהיות צייר. בנוסף, כשאני מצייר אני אוהב להקשיב למוזיקה ובין היתר, לשיר "ילדותי השנייה" של מתי כספי. המוזיקה של מתי כספי היא השראה בשבילי.

בראונשטיין: אילו עוד השראות אתה מוצא שמשפיעות על היצירה שלך?

סטון: לאה ניקל. כל השנים אני אוהב את הציור שלה. הציורים שלה מלאי חיים, מלאי עוצמה, וזה מכוון אותי ליצור. יש גם רישומים של דיוויד הוקני שהם השראה בשבילי.

בראונשטיין: למה אתה מצייר?

סטון: אני לא שואל את עצמי את זה. אני מצייר כי אני אוהב לצייר מאז שאני זוכר את עצמי. כבר כילד זה מה שעשיתי.

בראונשטיין: מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך והאם הוא משפיע על עבודתך כיום?

סטון: היה אירוע קטן אבל חשוב בילדות שלי. הלכתי עם אבא שלי לבקר את סבא שלי. שם מצאתי גיר וציירתי את היד שלי. אחרי שבועיים, כשחזרתי עם אבא שלי לבקר את סבא, הופתעתי לגלות שהציור עוד נמצא ושסבא שלי מאוד אהב אותו. מאוד שמחתי, כי הציור נתן לסבא שלי נחת. זאת נקודה שאני תמיד זוכר.

בראונשטיין: מהו המסר שאתה רוצה להעביר בציורים שלך?

סטון: כשאני מצייר, חשוב לי לצייר כשאני במצב רוח טוב, כי אני רוצה להעביר את הרגש הטוב אל תוך הציור. כשאתה מצייר מופשט, מצב הרוח שלך – אם אתה רוצה או לא – נכנס אל תוך הציור. אז אני מכניס את עצמי למצב רוח טוב.

בראונשטיין: ולסיום, ברי, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את הצייר ברי סטון בעוד 100 שנים מהיום?

סטון: אתה יודע, מה שאני אוהב בתערוכה זה שהנכדים מגיעים. אני באמת מקווה שזאת תהיה השראה בשבילם. שהם יבינו שאפשר להשיג את מה שבאמת רוצים בחיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s