"המשחק" – שירים מאת אילנה יופה: כל כך יפה, כל כך מורכב או: האינדיבידואליסטי אל מול האוניברסליסטי

התמוגגות והתרוממות רוח. אלו היו התחושות העזות שחשתי בתוכי בעת קריאת "המשחק" (יחיד של משחקים), ספר שיריה החדש של אילנה יופה, אשר ראה אור לאחרונה בהוצאת "עכשיו" בעריכתו של פרופסור גבריאל מוקד.

הספר מורכב מאין כמוהו: מחד, קיים בו מימד אינדיבידואליסטי חזק – בו המשוררת מספרת את סיפורה, את חייה. מאידך, האינדיבידואליסטיות של יופה נגועה באוניברסליסטיות ומצליחה לגעת בקורא ההדיוט באשר הוא ובכך בעצם טמון כוחה הלירי של משוררת חשובה זו.

בנוסף, נגעה ללבי העובדה כי יופה מציינת ליד כל שיר ושיר את תאריך כתיבתו – ובנוסף, את שעת כתיבתו-יצירתו המדויקת.

פרט זה מוסיף נדבך של אוונגרדיות וחדשנות לספר כולו ומבסס את יופה לא רק כ"חשובה", כי אם גם, בדרכה הייחודית, כפורצת דרך, כמשנת-כללים – עובדה רבת-ערך מאין כמוה.

מחשבה אחת על “"המשחק" – שירים מאת אילנה יופה: כל כך יפה, כל כך מורכב או: האינדיבידואליסטי אל מול האוניברסליסטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s