"בלגן נפלא" מאת ורד שנבל: אודות מהות האקזיסטנציאליזם של החיים המודרניים או: המילים הן כוחה

ברומן החדש של ורד שנבל, "בלגן נפלא", מוכיחה שנבל הלכה למעשה שהמילים הן כוחה ומדגישה – שוב – את קולה הנשי החזק, השופע, הצלול, בספרות העברית המודרנית.

לתפישתי, אין זה משנה באיזה נושא תבחר שנבל לכתוב אודותיו כי לה הסגנון, לה הקצב, לה הצורה הייחודית להביע אותו – בדרך ה"שנבלית" שלה.

"בלגן נפלא", העוסק לכאורה ב"בלגן" – או, אם תרצו, ב"בלגנים" שונים, מאתגרים, קיומיים-עד-כדי-אקזיסטנציאליסטיים של החיים המודרניים – הוא לא רק רומן מקורי מאוד, כי אם גם קולח מאין כמוהו, קצבי וזורם.

הוא מסוג הספרים שמתחילים לקרוא והם כבר מסיימים בטבעיות את עצמם, ברצון עז לדעת "מה קרה", בציפייה לשמוע את כל הקולות ולחתור אל עבר הסוף המנחם.

ניכר כי שנבל כתבה את "בלגן נפלא" באהבה אמיתית וברצון לומר דבר-מה גדול – שלמיטיבי קריאה והבנת הניואנסים הקטנים בספר זה ייראו יפהפיים – ובתום הקריאה – השלמה, זו הנכנסת לעומק כוונת הכותבת – ניתן לומר בלב שלם: שוב היא עשתה זאת, שוב היא הוכיחה. אכן. המילים הן כוחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s