"נרקיסים בקיץ" מאת שולה ברנע: אודות עולמה הקסום, המופלא, החד-פעמי, של סופרת יוצאת דופן

מודה ומתוודה: התאהבתי.

אני מוצא את עצמי יושב וקורא בלי סוף את סיפוריה המצוינים של שולה ברנע הטווים את ספרה החדש "נרקיסים בקיץ", ולא מפסיק להתפעם מיצירתה הייחודית, המלהיבה.

משהו בכתיבתה מזכיר לי את סגנונה של זוכת פרס פוליצר, ג'ניפר איגן, מן הסופרות האהובות והמשפיעות ביותר עליי ועל יצירתי שלי.

"נרקיסים בקיץ" מכיל סיפורים מצוינים למכביר. ביניהם: "גמד בארץ הנפילות", "חתול מציל", "ילד חתול", "ניצול", "זוג משמיים", ועוד רבים וטובים אחרים.

ישנו משהו גולמי ומזוקק בסיפוריה. משהו נקי מאוד, רב-דמיון, הכתוב מתוך אמת גדולה, יצוקה ופשוטה, ללא סיבוכים ובישירות ראויה להערצה.

מנין לוקחת ברנע את רעיונותיה המופלאים? האם היא מודעת לכישרונה הענק? האם קוראי הספרות הישראלית באשר הם יודעים שחיה בקרבם יוצרת ענקית שכזו, שלא לומר נפילה?

כל מה שנותר לי הוא להמשיך ולקרוא, שוב ושוב, את סיפוריה של יוצרת ייחודית זו, ובדרכי, להפיץ את בשורת כישרונה העצום, הכה ייחודי במקומותינו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s