נירית טקלה: יופי עוצר נשימה של תרבות, אותנטיות ומורשת

אחד מן היסודות החשובים ביותר של אמנות באשר היא הינו האותנטיות.

ניתן להעמיס רבדים רבים על יצירת אמנות, אך האותנטיות הופכת אותה לקיימת או ללא-קיימת, למשמעותית-על-זמנית או למקומית, לרגעית.

עבודותיה היפות של האמנית נירית טקלה מעידות על האותנטיות החזקה והחשובה שלה ובה בעת, מביעות יופי עוצר נשימה המכיל בתוכו תרבות ומורשת.

טקלה, ילידת אתיופיה, מביעה בציוריה הרגישים את מורשתה, את תרבותה, את האותנטיות המכוננת שבה.

את עבודותיה היפות ניתן לראות באתר שלה: http://www.nirittakele.com.

זכיתי לראיין לאחרונה את טקלה, ילידת 1985 (בת 31, נכון לכתיבת שורות אלו), רווקה הגרה ברמת גן, והתוצאות לפניכם.

"איך את מגדירה את הסגנון שלך, נירית?"

"הסגנון שלי הוא פיגורטיבי מופשט. יש דמויות בעבודות שלי אבל הן מופשטות."

"מהן ההשראות שלך?"

"זיכרונות, דמיון, וגם התרבות, סיפורי העם וחיי היום-יום של העדה האתיופית, אליה אני משתייכת."

"האם את מרגישה יותר אתיופית או יותר ישראלית – בחיים ובאמנות?"

"אני לגמרי ישראלית – אבל זה ישראלית שנמצאת באמצע. עליתי מאתיופיה לארץ בגיל שש, אבל מאחר שאין לי זיכרונות מאז, אני מרגישה שאני ישראלית לכל דבר. העניין הוא שהחברה מצביעה עליי כל הזמן בגלל הנראות שלי. כל הזמן מתייחסים לזהות שלי ככה שזה אומר לי שאני אתיופית על אף, שכאמור, אין לי זיכרונות משם."

"את מרגישה מחוברת לתרבות האתיופית?"

"בהחלט. אני מחוברת ואוהבת את התרבות האתיופית שהוריי מעבירים ומנחילים לי ובתוכם גם את היסודות של כבוד וענווה. אני גם אוהבת את הצבעוניות שקיימת באמנות האתיופית, למשל בעבודות הרקמה."

"מהו המסר שאת רוצה להעביר דרך האמנות שלך?"

"אני רוצה להעלות מודעות לחברה בכלל. הגדרות מפרידות אותנו ולא מקדמות. כולנו פה בסופו של דבר ממקומות שונים."

"היכן היית רוצה להציג יותר מכל?"

"בכל מוזיאון בעולם, למשל ב"מומה". בארץ הייתי רוצה להציג במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל."

"מיהם האמנים האהובים עלייך?"

"אני אוהבת את הצבעוניות בציוריו של דייוויד הוקני, את הנושאים בציוריו של דייגו ריברה, את האמן הגרמני בזליץ, את העבודות וההדפסים של לארי אברמסון וגם את שרון פוליאקין."

"האם יש דבר כזה לדעתך "אמנות נשית"?"

"לא. לדעתי אין אמנות נשית או גברית. יש סממנים שאתה יכול דרכם לזהות אם זו עבודה שיצר גבר או שיצרה אישה."

"מהי דעתך על אמנים אוטודידקטיים?"

"זה מעולה. מי שלא צמח בבית ספר לאמנות, יש בו את העניין החופשי שהוא הולך איתו. מבחינתי אפשר גם בלי בית ספר, למרות שלי, באופן אישי, הלימודים ב"שנקר" זה תהליך שעשה לי טוב."

"ולסיום, נירית, איך היית רוצה שיזכרו את נירית טקלה בעוד 100 שנים מהיום?"

"בעוד 100 שנים – אני מקווה שיזכרו את העבודות שלי ואני מקווה שנגעתי באמנות שלי בלב הצופה, שכן עשיתי איזה משהו."

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “נירית טקלה: יופי עוצר נשימה של תרבות, אותנטיות ומורשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s