מתן בן כנען: אודות הקרבה טוטאלית, אמת ומצפון אמנותי או: "אמנות זה פיתוח שפה הבעתית."

ציוריו הייחודיים של מתן בן כנען מעוררים בי תחושות רבות, מגוונות.

משהו בצבעיו הינו "שלו".

משהו בתנועתיות שבעבודותיו יוצר תחושה של רגש ואף של מחשבה אצל הצופה.

בן כנען מצליח לעורר משהו בי דרך ציוריו: חיות, קיום, עוצמה.

אין ספק שראייתו של בן כנען הינה ראייה עזה מאין כמוה, וכך גם תפישתו אודות "ציור מהו" ו"ציור לאן".

הפרספקטיבות שבציוריו גורמות לצופה בהם להתבוננות מעמיקה – הן חיצונית, הן פנימית.

זכיתי לראיין את בן כנען בן ה-37, נכון לכתיבת שורות אלו (יליד 1980, נשוי הגר בחיפה), לפני מספר ימים והתוצאות לפניכם.

דורון בראונשטיין: איך אתה מגדיר את האמנות שלך, מתן?

מתן בן כנען: זאת שאלה טובה. הציור שלי הוא פיגורטיבי, הוא בא מהתבוננות. המטרה היא להבין ולהכיל את העולם הפנימי שלי בחיבור עם המציאות שמקיפה אותי – המציאות הויזואלית והמציאות החברתית-תרבותית.

בראונשטיין: מהן ההשראות שלך?

בן כנען: החברה שאני חי בה, מורכבויות אנושיות, ובנוסף, אני שואב השראה מהאולד מאסטרס, כמו גם מאמנים בני זמננו שמעשירים את אופקיי.

בראונשטיין: האם למדת אמנות, ומהי דעתך על אמנים אוטודידקטיים לעומת אמנים שלמדו אמנות באופן מסודר?

בן כנען: למדתי לתואר ראשון באמנות במכללת אורנים ולתואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה. לגבי אמנים אוטודידקטיים לעומת כאלו שלמדו, לכל דבר יש את המעלות והחסרונות שלו. אני עצמי בתודעה של אוטודידקט למרות שלמדתי אמנות באופן מסודר. בעיניי, מי שהחליט שהוא לומד הוא אוטודידקט, כי בסופו של דבר אתה בוחר מה לקחת מהמורים שלך ומה לא לקחת.

בראונשטיין: ב-2015 זכית ב"תחרות הדיוקנאות של הגלריה הלאומית לדיוקנאות בלונדון". ספר לי על הציור שלך שזכה.

בן כנען: שם הציור הוא "אנאבל וגיא". זו תחרות שמתקיימת כל שנה וניגשים אליה אלפי ציירים מכל הרמות. זכיתי במקום הראשון וזה היה אירוע מכונן.

בראונשטיין: את מי אתה מעדיף: ג'קסון פולוק, ג'ף קונץ או ואן גוך?

בן כנען: ואן גוך. כי השפה שלו כל כך ייחודית, ועם זאת, הוא הצליח לגעת בעולם. השפה שלו הפכה למנותקת מהמציאות.

בראונשטיין: לאי בודד – אילו צבעים היית לוקח איתך?

בן כנען: וואו… הייתי מוותר על הצבעים. הייתי לוקח איתי פחם ומצייר בשחור.

בראונשטיין: מהו המסר שלך לפרחי-אמנות, לסטודנטים בתחילת דרכם?

בן כנען: לעבוד, לעבוד, ולעבוד. בהקרבה טוטאלית. וגם – להיזהר מליפול למניירות רק בשביל למצוא חן, אלא פשוט להתחבר לדבר שאתה הכי רוצה לעשות אותו. להיות אמיתי. לשמור על המצפון שקיים אצל אמנים.

בראונשטיין: מהי ההגדרה שלך למילה 'אמנות'?

בן כנען: אמנות זה פיתוח שפה הבעתית שבאמצעותה אתה מביע השקפות, תהיות וביקורת על המציאות הפנימית והחיצונית שלך.

בראונשטיין: ולסיום, מתן, איך היית רוצה שהצייר מתן בן כנען ייזכר בעוד 100 שנים מהיום?

בן כנען: אלף, אני מקווה שאני איזכר. ובית, אם אני איזכר, אני מקווה שאני לא איזכר כצייר שלקה בחנטרישיזם, כי זאת צרה חולה של האמנות בכלל.

 

*

אני מציע לכם בחום לעקוב אחר יצירתו הייחודית לאין שיעור של מתן בן כנען באתרו היפה http://www.matanbencnaan.com.

עבודותיו החזקות, התנועתיות, היפהפיות, ללא ספק יעשירו גם את עולמכם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s