ישי רוסנו: אודות מהות, תפישה, גישה או: "אמנות זה מהמילה אמונה. להיות אמן זאת לא בחירה – זאת כפייה."

בעבודתו של האמן ישי רוסנו קיימת מהות יחודית.

מהות מהסוג שקשה ללכוד במילים.

זוהי מהות המחייבת תפישה – וגישה – אחרות. אם תרצו, מהות-תפישה-גישה שעל קו התפר שבין הדת, לסיפור, לקולנוע.

לאחר שראיינתי את רוסנו היום, הבנתי את אותה המהות – או לפחות מצאתי את עצמי מתקרב מעט לאותה הבנה של תפישה ושל גישה כה ייחודיות לציור.

רוסנו בן ה-47 נכון לכתיבת שורות אלו (יליד 1969) הינו רווק הגר בתל אביב. הוא למד קולנוע וספרות באוניברסיטת תל אביב ויצר סרטים (ביניהם, "עלים מכוסים אודם").

דבריו העצימו משהו בי והנה הם לפניכם, בתקווה שגם אתכם הם יעצימו.

"איך היית מגדיר את הסגנון שלך, ישי?"

"אתה יודע, כולם רוצים להיות עכשוויים, אבל זה כמו עץ – הוא על הקרקע, אבל בשורשים שלו הוא הולך פנימה, מאיפה שהשורשים של העץ יונקים את ההשראה שלהם. אני יונק מהמודרניסטיים, מהרגע שבו נדלק הניצוץ, אז התחיל מבחינתי להיכנס הפיוט מתוך הציור ועכשיו, הציור מצייר את החצי-מודע ואת התת-מודע שכולל את הסוריאליזם, את החלומות, את הקוביזם. אני, בציור שלי, מספר סיפור – כמו כל יהודי טוב. כולנו אוהבים סיפורים, זה החלק של הילד שבנו, החלק התמים."

"מהן ההשראות שלך?"

"ההשראות שלי הן קודם כל מהעולם היהודי, זה בגנים. יש לי שורשים במשפחה מהחסידות. האוונגרד הרוסי מבחינתי הוא השראה גדולה."

"מהו הפירוש שלך למילה 'אמנות'?"

"אמנות זה מהמילה אמונה. אמונה זה משהו שמהדהד מבפנים, זה החלק הכי עמוק שמחובר. אמונה זה הנשמה והיצירה. להיות אמן זאת לא בחירה – זאת כפייה."

"מיהו האמן הישראלי האהוב עליך?"

"יאן ראוכוורגר."

"והבינלאומי?"

"מאטיס."

"מהי דעתך על שילוב פוליטיקה באמנות?"

"יש אנשים שעושים את זה. בעיניי, זה לא קשור לפוליטיקה כמו שזה קשור לאדם עצמו – שהוא חייב להתבטא וזה מה שמפעיל אותו. פוליטיקה נחשבת לאנרגיה מחוספסת וגסה. זו קליפה מאוד קשה."

"אתה מגדיר את עצמך אדם דתי?"

"מאמין. כל ילד הוא מאמין. דתי זה מסגרת."

"אם היית צריך לבחור בין מארק רותקו, מרינה אברמוביץ' וג'ף קונץ – במי מהם היית בוחר?"

"במארק רותקו. זה מוזיקה. הוא מצייר מוזיקה ואני אוהב מוזיקה. יש מוזיקה עם מילים, אבל אם היא מספיק טובה, אפשר להבין אותה גם ללא מילים. כמו סרט אילם."

"מהי דעתך על אמנים אוטודידקטיים לעומת כאלו שלמדו אמנות באופן מסודר?"

"זה לא קשור, זה עניין אינדיבידואלי. תמיד עדיף להיות אוטודידקט כי זה לא מגביל אותך."

"מהי דעתך על שרת התרבות מירי רגב?"

"אין ספק שהיא אישה עם נוכחות תיאטרלית. היא שחקנית. יש לה את הכישרון להיות על במה."

"היכן היית רוצה להציג יותר מכל?"

"כל אחד רוצה הכרה של הממסד, להציג במוזיאון תל אביב, למשל. בנוסף, הייתי רוצה להציג בבתים של המיליארדרים."

"ולסיום, ישי, איך היית רוצה שאנשים יזכרו את ישי רוסנו בעוד 100 שנים מהיום?"

"זה לא כל כך חשוב. יש מעט מאוד אנשים, כמו פיקאסו, למשל, שהשם שלהם נחרת בהיסטוריה של העולם. הזיכרון הקולקטיבי יכול להעמיס רק כמות מסוימת של גיבורי-על. זה מספיק לי שאנשים כמוך יזכרו מי אני."

 

*

אני ממליץ לכם בחום לבקר באתר של ישי רוסנו http://www.rossano-art.com ולנסות ללכוד בדרככם את אותה מהות ייחודית, את אותה התפישה – והגישה – יוצאות הדופן של אמן זה, אודות ציור, סיפור, חיים.

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s