"תקוות שחורות" מאת נתן זהבי: לא רק "זהבי עצבני" – כי אם "זהבי סופר", "זהבי רגיש", "זהבי מכונן"

דמותו של נתן זהבי כ"זהבי עצבני" איננה זרה לאיש במקומותינו. אישיותו הרדיופונית ידועה ומעוררת עניין רב – לכאן ולכאן – מזה שנים רבות.

עתה רואה אור ספרו החשוב – אין דרך אחרת לתארו – "תקוות שחורות", אשר יצא בהוצאת "חבר לעט".

בספר יוצא דופן זה, מגלה זהבי פן נוסף, שלא לומר אחר. לעניות דעתי, הכתיבה של זהבי מהווה פן חשוב, אמיתי וצלול באותה אישיות רדיופונית מוכרת.

זהבי "יוצא לשטח" בספר ייחודי זה וכותב אודות אותן מצוקות אמיתיות של הזולת. תהיה המצוקה אשר תהיה, יהיה הסבל ככל שיהיה, זהבי כותב עליו בחמלה, באהבה, ברצון כן, עז, לעזור. לעתים כאותו אדם הנעמד פעור-פה אל מול עוולות החברה, לעתים בהתרסה. אם תרצו, כמעין נביא זעם מודרני.

זהבי הינו כותב מצוין אשר מביע את רגשותיו כמו ללא מסננת, נטול כל פילטר, ומשמש שופר לאותם קולות מוחלשים, טרגיים משהו, בחברה הישראלית. ישנו מרכיב לא פוסט-מודרני כי אם אולטרה-מודרני בכתיבתו החשופה והחושפת, משהו מזכך, חופשי מאוד ומזוקק.

ישנו משהו מכונן בכתיבה מסוג זה.

*

זהו איננו רק ספר פרוזה מצוין, כי אם ספר חשוב מאין כמוהו. אם תרצו, "ספר שליחות".

זהבי הינו שליח טוב לאדם באשר הוא אדם ומשמש בספר מעין מראה לאותם אנשים, לסבלותיהם ולבדידותם הקיומית, האקזיסטנציאליסטית.

ובכן, מעתה אמרו "זהבי סופר", "זהבי רגיש", זהבי מכונן", והתכוונו כוונה מלאה וברורה באומרכם זאת לכתיבתו הישירה, הזעקתית – כנגד ממסד חסר רחמים.

כמו כן, כמי שבקיא בעולם האמנות וכותב רבות על כך, התרשמתי לחיוב מהציור רב-הכישרון המופיע על כריכת הספר והופתעתי לגלות שזהו אותו זהבי אשר צייר אותו.

ואם כך, רב-גוניותו של זהבי, הפלורליזם של יצירתו – מועלת על נס גם כך וראויה להערכה גם במישור זה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s