"וזה נגמר באהבה" מאת ישראל אפרים בר-און: על יופיים – וחשיבותם – של ההנצחה, הכנות וההומור ככלי מפתח בספרות היהודית

כמה יופי טמון בספר המופלא והמרגש "וזה נגמר באהבה" של ישראל אפרים בר-און.

כמה רגשות צרופים בו.

ומעל הכל – כמה כנות.

כנות חותכת בבשר, נוגסת-כל, כנות רושפת, חושפת, עמוקה ומעמיקה.

כנות של חיים. של מוות. של שואה.

*

וכמה הומור…

הומור מורכב: ישיר, אך עמוס במשמעויות ובתתי-משמעויות, מכופלות, עם קפלים ומעמקים ביניהם. הומור יהודי. ייחודי. מנצח ונצחי.

הומור "אחר".

כתיבתו של בר-און הינה מקורית מאין כמוה. זוהי כתיבה רלבנטית: אישית מאוד, אך עם זאת, אוניברסלית-פנורמית.

הספר בן ה-303 עמודים מכיל 28 סיפורים טעונים רגשית וטעוני רגש. סיפורים מעוררי מחשבה ועיון מעמיק. סיפורי-שורש יפהפיים המעוררים הזדהות.

גם בי. גם בגילי הצעיר יחסית.

אני קורא לאנשים הצעירים, הדיגיטליים, כן, דווקא לכם, קוראיי הנאמנים, לקרוא את הספר המופלא ומעורר ההשראה הזה.

ללמוד ממנו על החיים "אז" ולעמוד על החיים "אז" – לעומת החיים "היום".

והרי ללא הדיגיטציה – החיים שניהם דומים.

הזמן מתקצר ומתחבר.

חיים ומוות.

אמת.

יהדות.

ושואה.

והומור… כן, כמובן… איך לא… ההומור…

*

בשורה התחתונה: זהו ספר על שורש. על אהבה. על תקווה.

בשורה התחתונה: זהו אחד הספרים היפים והחשובים שראו אור בשנים האחרונות בישראל.

אנא קראו אותו. למדו ממנו.

הרחיבו את אופקיכם בעזרת כתיבתו המופלאה, הייחודית כל כך, ה"אחרת", של ישראל אפרים בר-און.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s