אודות הכריזמה, העוצמה והייחודיות של משה ליידר או: "אמנות – זה להעביר את הרגש, את האנרגיה, אל תוך הציור"

כמה טוב יכול להיות ציור מופשט? כמה מעורר השראה ומחשבה?

במקרה של משה ליידר, טוב מאוד. מצוין, אפילו.

הדבר הבולט ביותר בציוריו של ליידר הוא הכוח, או ליתר דיוק, העוצמה, הכריזמה, החיוניות, ואף יותר מכך – החיות (מלשון 'חיים').

הצבעוניות בעבודותיו הינה כה מורכבת, הפרטים על גבי פרטים יוצרים מעין מרקם הממלא את הצופה ביצירותיו בתהיות הנוגסות בשאלות (אקזיסטנציאליסטיות, בעיקרן) הנוגסות בהתעוררות – הן מחשבתית-הגותית, הן רגשית.

עוצמת ציוריו מעידה על עוצמתו של הצייר שיצר אותם.

משה ליידר בן ה-70, נכון לכתיבת שורות אלו (נולד ב-1945), יליד ברית המועצות לשעבר (נולד בעיר צ'רנוביץ), גר כיום ברמת גן, נשוי, אב לשניים וסב לשלושה נכדים ("שלושה בנים," כדבריו).

זכיתי לראיין היום את הצייר החשוב הזה, והתוצאות לפניכם:

"נולדת בברית המועצות לשעבר, משה, בה יש מורשת של ציור. האם אתה מרגיש "רוסי" ביצירה העכשווית שלך?"

"רוסי מזמן לא הרגשתי. לא בציור ולא במציאות."

"איך היית מגדיר את הסגנון שלך?"

"הסגנון שלי מופשט, עם כל מיני אימפרוויזציות וטכניקה מעורבת עם קולאזי'ם. אני אוהב לערבב חומרים: אקריליק, צבע זכוכית, ועוד כל מיני צבעים וחומרים."

"מהן ההשראות שלך?"

"ההשראה שלי היא וינה, העיר. אני נמצא הרבה בווינה. סבא שלי וינאי ואני מדבר גרמנית. יש הרבה מוזיאונים, גלריות ואקדמיה לציור מודרני שם. לדעתי, זה המקום הכי משוכלל בתחום האמנות המודרנית כיום. אני מושפע מציירים שונים, ביניהם: הרמן ניטש וריינר."

"אם היית יכול לגור בווינה, היית עושה זאת?"

"אני אוהב את וינה, את התרבות והאמנות שם, וכאמור, אני מבקר שם בתערוכות ובמוזיאונים, אבל אני קשור לארץ. יש לי ילדים ונכדים פה. אני עובד בסטודיו שלי בבית."

"מהי ההגדרה שלך למילה 'אמנות'?"

"אמנות – זה להעביר את הרגש, את האנרגיה, אל תוך הציור, ואז, כשזה מגיע לאנשים והם מרגישים את זה, זה בעיניי אמנות. זה דומה למוסיקה קלאסית…"

"משהו בעבודות שלך מזכיר לי במידה מסוימת את יצירתו של רפי לביא. מה דעתך על ההשוואה?"

"אני אוהב את העבודות שלו. את הפשוט, את הקליל, את התנועה. הוא אמן טוב שמבטא את הרגש שלו בציור. אבל אני לא מוצא דמיון בין העבודה שלי לעבודה של רפי לביא. אני צייר ספונטני. לפעמים יוצא לי בעשר דקות הציור הכי מוצלח."

"היכן היית רוצה להציג את עבודותיך יותר מכל?"

"במוזיאון רמת גן. אבל אתה יודע, לפעמים לא חשוב איפה אתה מציג, אלא איך רואים את העבודה שלך. בסופו של דבר זה יגיע לאנשים."

"מהו הציור שלך שאתה גאה בו יותר מכל?"

"כל ציור חדש שעוד לא עשיתי – אני אוהב. זה הכיוון. תמיד אני חושב שאפשר לעשות עוד יותר טוב, עוד יותר לשנות, עוד יותר לשפר – מבחינת הגישה והטכניקה. תמיד יש לי כוונה לעשות ציור פשוט יותר – כמה שהציור פשוט יותר, זה יותר טוב."

"ולסיום, משה, איך היית רוצה להיזכר בעוד 100 שנים מהיום?"

"לא חשבתי על זה. אני בכיוון של קבלה, "לחיות היום זה טוב." מה יהיה הלאה, את זה רק אלוהים יודע…"

*

אני ממליץ לכם בחום לעקוב אחר יצירתו הייחודית, העוצמתית, הכריזמתית והאולטרה-מודרנית של משה ליידר.

אני מבטיח לכם: עבודותיו יעשירו את חייכם לאין שיעור.

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s