asnaby: אחד המאסטרים של המאה העשרים ואחת בציור או: "אני משתמש בציור לא לעיניים – אלא לבטן"

asnaby, אחד הציירים הטובים והמקוריים ביותר הפועלים כיום בישראל – וללא ספק אחד האהובים עליי – מציג בימים אלו את התערוכה "הברכה והקללה" בגלריית "מקום לאמנות בקריית המלאכה" בתל אביב (שביל המרץ 6) עד ה-23 ביולי, 2016.

asnaby בן ה-60 נכון לכתיבת שורות אלו, גרוש ואב לשניים, במקור מפאריס וגר כיום ביפו, משתמש ביצירתו האמנותית המרתקת במוטיבים מן האבסטרקט ומן האקספרסיבי, ולדבריו, ישמח יום אחד להציג ב"מומה" הניו יורקי. אני בטוח שזה עוד יתגשם.

זכיתי לראיין אותו היום, והתוצאות לפניכם.

"ספר לי על התערוכה הנוכחית שלך."

"אני מציג בתערוכה שישה ציורים, שהם חלק מפרויקט יותר גדול. זה מתחיל בברכה "מה טובו אוהליך יעקב…" וזה מסתיים בקללה."

"איך אתה מגדיר את הסגנון הכל כך ייחודי שלך?"

"אני מחשיב את הציור שלי כחלק מהציור הגרמני והספרדי – ויותר מאשר הצרפתי. בדרך שבה אני מצייר, באבסטרקט ובאקספרסיבי, אני משתמש בציור לא לעיניים – אלא לבטן. בתקופות מסוימות, בזמן שציירים צרפתיים ציירו פרחים, ציירים גרמניים ציירו מלחמות. האמנות הצרפתית בדרך כלל לא לוקחת אחריות ולא נוקטת עמדה. היא לא אמנות פוליטית. לעומתה, האמנות הגרמנית והאמנות הספרדית הן יותר פוליטיות."

"ואתה פוליטי באמנות שלך?"

"כן. אני בהחלט פוליטי באמנות שלי. הנושאים בעבודה שלי תמיד קשורים להיסטוריה בדרך זו או אחרת. אני גם מראה באמנות שלי מה מגעיל בחברה. אני משתמש בהרבה ורוד בזמן האחרון בציורים שלי ואני מראה שדברים מגעילים הם בצבע ורוד. השד הוא ורוד."

"זה כל כך מעניין – ושונה. מהן ההשראות שלך?"

"היסטוריה היא ההשראה שלי. היסטוריה עם ה' גדולה."

"מה דעתך על האמן באנקסי?"

"לא הרבה…"

"מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך והאם הוא השפיע על האמנות שלך?"

"כשהייתי קטן, היה ציור במסדרון שעל יד החדר שלי, ופחדתי לעבור דרך המסדרון בגלל הציור הזה. זה היה ביזארי, וזה זיכרון שעדיין קיים. אבל… אני לא חושב שזה משפיע על הציור שלי היום."

"באיזה מקום – גלריה או מוזיאון – הכי היית רוצה להציג?"

"אני לא חושב על זה. אין לי העדפות כרגע. אשמח להציג יום אחד ב"מומה". אבל אתה יודע, כשאני מצייר, אני לא חושב על זה. אני בתוך העבודה. לא בתוך איפה אני אציג."

"איך היית רוצה שיזכרו את asnaby בעוד 100 שנים מהיום?"

"כאחד המאסטרים של המאה העשרים ואחת בציור."

"יש לי הרגשה שכך אכן תיזכר. אגב, מה דעתך על אמנים אוטו-דידקטיים לעומת אמנים שלמדו בבית ספר לאמנות?"

"אני הייתי בר-מזל ללמוד ציור עם ציירים בסטודיו שלהם. אני לא הלכתי לבית ספר לאמנות."

"ולסיום, asnaby, מה דעתך על הסצנה האמנותית בישראל לעומת זו של חו"ל, כדוגמת ברלין או פאריס?"

"אני פוגש הרבה אמנים ורואה הרבה אמנות. יש הרבה אנשים מוכשרים מאוד וחכמים מאוד בישראל, אבל יש חוסר תרבות."

 

 *

אני ממליץ לכם בחום לרוץ ולראות את "הברכה והקללה" בגלריית "מקום לאמנות בקריית המלאכה" לפני שהיא נסגרת, ולרכוש לעצמכם את אחת מעבודותיו של הצייר הכה מקורי-מוכשר-אחר הזה, asnaby.

לדעתי, ללא ספק: אחד המאסטרים של המאה העשרים ואחת בציור.

כמו כן, אני ממליץ לכם לבקר באתר היפה שלו, בכתובת: http://www.asnaby.com

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s