עמליה האס: אם סלבדור דאלי היה אישה ישראלית או: "אמנות זה משהו שצריך לדבר אל נפשך"

כמה מרנין זה לראיין אמנית גדולה – שעל אף גדולתה וכישרונה הרבים, יוצאי הדופן, שלא לומר המתנתיים (מלשון 'מתנה'), היא גם אדם מקסים מאין כמוהו, עשיר בחלקו, ומעל הכל – אדם שמח ואופטימי עד כדי הדבקת אחרים (אותי, למשל) בשמחת החיים המשכרת ומעוררת ההשראה שבו.

כזו היא עמליה האס. לא רק ציירת ענקית המקדימה – ביצירתה – את זמנה – כי אם גם אדם שמח ואופטימי. אדם מעורר השראה.

מזה זמן רב אני עוקב אחר יצירתה של האס, ועבודותיה הכה מורכבות, היפהפיות-עד-להכאיב, מזכירות לי יותר מכל את עבודותיו הכבירות של סלבדור דאלי, הסוריאליסט הגדול מכולם.

אם סלבדור דאלי היה אישה ישראלית, לדעתי, הוא היה עמליה האס. כן. עד כדי כך.

עמליה האס היא ילידת 1951 (בת 65 נכון לכתיבת שורות אלו), נשואה ("באושר ענקי, מזה 45 שנה," כדבריה), אם לשלושה, וסבתא ל-12 נכדים, הגרה בתל אביב.

זכיתי לראיין אותה היום, והתוצאות לפניכם.

"איך היית מגדירה את הסגנון הייחודי שלך, עמליה?"

"הסגנון שלי הוא ריאליסטי פלוס סוריאליסטי. הנושאים משתנים בטירוף, אחד לא דומה לשני, אבל תמיד יש איזה משהו שם שהוא שלי. יש את הנוף שהוא ריאלי, ופתאום יש דמות שנראית מרחפת. אני לא אבסטרקטית ולא אוהבת אבסטרקט. זה לא מדבר אליי בכלל. כתמי צבע גם לא. אבסטרקט לא מפעים לי את הלב, אבל סוריאליזם – כן, וריאלי – של הגדולים, רמברנדט, מיכאלנג'לו, זה עושה לי את זה."

"מהן ההשראות שלך?"

"קודם כל, אני חייבת להיות שמחה ומאושרת כשאני מציירת. אני לא מציירת כשאני עצובה או כשאין לי מצב רוח, אז אני משתדלת להיות מאושרת כל החיים. אושר ושמחה זה העיקר. בלי שמחה ומוזיקה אני לא מציירת. זאת ההשראה – השמחה."

"אם היית צריכה לבחור בציור אחד שלך שאיתו את צריכה ללכת לאי בודד, באיזה ציור היית בוחרת?"

"בציור "אמא אדמה". קשה לתאר אותו במילים. הוא ציור שורשי. השורשים שלי הם ההורים שלי. יש לי את ההורים הכי מופלאים בעולם, אפילו שהם נפטרו לפני 30 שנה. בכל יום שישי אני הולכת עם בעלי לבית הקברות. אני הולכת לנקות להם את הבית שם, למרות שהם פה איתי כל הזמן. בכל בוקר אני אומרת "תודה, אמהל'ה. תודה, אבאל'ה. תודה, אלוהים שבשמיים."

"זה מאוד מרגש."

"תודה. אתה יודע, אני נולדתי ב-8 באוגוסט. 8 זה מספר אינסופי ואני רוצה להיות אינסופית. לא ללכת מפה לעולם. להישאר פה פוראבר. דרך הציור שלי אני עושה את זה."

"מה דעתך על אמנים שלמדו ציור, לעומת אמנים אוטו-דידקטיים?"

"הייתה לי שיחה עם צייר רוסי ידוע שאמר שכשהוא למד, היה פרופסור אחד שהבחין בכישרון שלו ואמר לו: "תנסה לא לשנות את עצמך לפי הרצון שלנו. תיקח מהלימודים את מה שצריך לקחת – אבל תשתדל מאוד לא להשתנות". ואני מאמינה בזה. אני אוטו-דידקטית לגמרי! אני מרגישה שקיבלתי מתנה. אני מרגישה שאני מתקדמת, שאני פורחת, ואני נותנת לעצמי דרור."

"מהו החלום הגדול ביותר שלך כציירת?"

"פשוט להמשיך את אותו חלום. לראות אנשים נהנים מהעבודות שלי – אין דבר יותר טוב מזה. המחמאות שאני מקבלת גורמות לי לאושר גדול. כשאנשים אומרים לי שכשהם קמים בבוקר, רואים את העבודות שלי וזה גורם להם לאושר – אז לי זה גורם אושר."

"איך היית רוצה שאנשים יזכרו את עמליה האס בעוד 100 שנים מהיום?"

"בתור מישהי שהיה לה כיף לחיות."

"אנא תגדירי לי את משמעות המילה 'אמנות' בעינייך."

"אני לא חושבת שמישהו צריך להבין באמנות. אני חושבת שזה פשוט צריך לדבר אליו. לא משנה של מי זה, של מה. לא משנה מי הצייר. אמנות זה משהו שצריך לדבר אל נפשך."

"לסיום, עמליה, בעיניי את סלבדור דאלי – באישה ישראלית. מה דעתך על ההגדרה?"

"אני נורא מאושרת לשמוע כזה דבר."

 

*

 

אני ממליץ לכם בחום לבקר באתר היפה של עמליה האס, בכתובת: http://www.amaliahaasart.com

 

 

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “עמליה האס: אם סלבדור דאלי היה אישה ישראלית או: "אמנות זה משהו שצריך לדבר אל נפשך"

  1. אמן.בכל נכון.הציורים של עמליה האס ייחודיים במקוריותם מבלי שניתן לומר ״ כאן השראתו של זה ושם של אחר״. גם עולמה הפנימי הוא הרוח הדוחפת את היצירה ולא הטכניקה הנרכשת שהיא אכן רק כלי לביטוי.מהיכרות רבת שנים אני ממליץ על ציוריה המיוחדים והשונים מהבנאליה הנפוצה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s