לובה משולם למקוביץ': "האדמה בארץ זאת אדמה שנותנת לי השראה"

לובה משולם למקוביץ', ציירת ריאליסטית ואימפרסיוניסטית נפלאה ומוכשרת מאין כמוה, מציגה אומנם בחו"ל (צרפת, ובקרוב באיטליה) יותר מאשר בארץ (על אף שציוריה מוצגים בימים אלו גם בגלריית "אלאדין למפ" ביפו), אך כשרונה הרב ודבקותה, ללא ספק צריכים לזכות אותה בהכרה בפי כל שוחר אמנות בכלל, וציור, בפרט.

אז – כדי שתכירו כישרון ראוי וכדי ששמה יהיה שגור בפיכם, הסכימה משולם למקוביץ' להתראיין היום ל"חי תרבות".

משולם למקוביץ', אשר ביקשה שלא לחשוף את גילה, נולדה בקישינב אשר במולדובה וגרה כיום בבאר יעקב. היא נשואה ואם לשניים. את סגנונה היא מתארת, כאמור, כריאליסטי ואימפרסיוניסטי, ומוסיפה, "אני חסידה של האסכולה הרוסית באמנות הריאליסטית."

"את גם מציירת אבסטרקט?"

"עכשיו לא, כי עברתי לצייר פורטרטים. הייתה לי בעבר בעיה, לא יכולתי לצאת מהסגנון הריאליסטי ורציתי מאוד לצייר אבסטרקט, אז הלכתי לראות את הסרט על ג'קסון פולוק, ראיתי איך שהוא מצייר, ואחרי זה הייתי כאילו… עם כנפיים אחרי זה, והרגשתי שזהו, שהבנתי. פולוק היה ההשראה שלי לעשות את הציורים האבסטרקטיים שלי. כשאני מציירת אבסטרקט, אני מתנתקת מהכל ונותנת לתת-מודע לעבוד. היד עובדת מעצמה."

"מהן ההשפעות שלך?"

"ההשפעות הן בעיקר מהאסכולה הרוסית ובראשה הצייר סרוב. גם מודליאני, שלא שייך לאסכולה הרוסית, כמובן, והאימפרסיוניסטים. ואן גוך וגוגן."

"את מציגה יותר בחו"ל מאשר בארץ. מדוע?"

"נכון. הצגתי בתערוכות בצרפת ויש לי תערוכה באיטליה בקרוב. בארץ הצגתי בעין הוד ובעוד מקומות אבל בארץ יותר קשה. פחות מקבלים אותי בארץ כי אני לא ילידת הארץ, וחבל. למען האמת, הכי אני רוצה להציג בארץ, כי זה המקום האהוב עליי ביותר, זה המקום שלי, זאת המולדת שלי, למרות שלא נולדתי פה. אני מרגישה שהאדמה בארץ זאת אדמה שנותנת לי השראה, פה נמצא כל מה שחלמתי עליו – וכל מה שאפילו לא חלמתי עליו."

"את ממש ציונית."

"נכון. אני יודעת להעריך את מה שיש. והארץ זה המקום היחיד בשבילי."

"אם היית יכולה לבחור בצייר אחד שהוא האהוב עלייך מבין כל הציירים, במי היית בוחרת?"

"בסרוב. הוא האהוב עליי ביותר."

"את מצליחה להתפרנס מציור?"

"כרגע לא ממש. אני מלמדת ציור ומוכרת פה ושם, אבל אי אפשר להגיד שאני ממש מתפרנסת מציור."

"ולסיום, לובה, איך היית רוצה שיזכרו את לובה משולם למקוביץ' בעוד 100 שנים מהיום?"

"אני לא חושבת על זה בכלל. אני חושבת שאני צריכה רק לעשות דברים טובים, להשתפר כל הזמן, כי אין סוף להעלאת הרמה. האגו הוא בכיוון של לעשות דברים הכי נפלאים שרק אפשר בציור. אני פשוט – מאוד אוהבת אמנות."

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s