"בעיני ילדה בת שתים-עשרה" מאת ינינה השלס: דוקומנט-שואה מרהיב, לא פחות חשוב מיומנה של אנה פרנק

אתמול העלה האסיסטנט המופלא שלי (פלא של אדם), עומרי, את הסרט התיעודי החדש שיצרתי, "והשחור היה שחור מאוד: אושוויץ בעיניים שלי – סיפור הישרדותה הלא ייאמן של חדווה רט-קליין במחנה ההשמדה", ליוטיוב. זה היה רגע מרגש עבורי. אם תרצו, מעין קרע היסטורי, או לפחות – סיום לעבודה ולרעיון שבאו אל קצם.

השואה מאז ומעולם הייתה קרובה ללבי. ספרי שואה – שלא לומר, תרבות שואה – מרתקים אותי תמיד.

ספרה של ינינה השלס, "בעיני ילדה בת שתים-עשרה", הוא דוקומנט-שואה מרהיב – לא פחות חשוב מזה של אנה פרנק. זהו יומן שראה אור לראשונה ב-1946 בפולנית, ורק כעת, 70 שנה אחרי, הוא רואה אור בעברית.

היומן נכתב ב-1943, בזמן אמת, על ידי ינינה השלס, בהיותה ילדה בת 12, כשזיכרונותיה עוד טריים, ולכן הוא כה אותנטי, כה חשוב. יש בו חשיבות אנושית והיסטורית. יש בו חשיבות לאומית ואישית. זהו ספר חובה בכל בית יהודי וישראלי.

ניתן לומר שינינה השלס-אלטמן, כיום בשנות ה-80 לחייה, סגרה מעגל – לטעמי – עם פרסום הספר בעברית. אף אני, בדרכי, אתמול, עם העלאת הסרט התיעודי שיצרתי – על ידי עומרי המופלא – סגרתי מעגל.

או שמא – גם אני וגם ינינה, איש איש בדרכו, פתחנו עוד מעגלים: של שאלות, של תהיות, של חוסר הבנה בסיסי לגבי הטבע האנושי אז, בימים החשוכים ההם. אז, כששיא הרוע התנקז אל תוך הישרדותנו כעם, כבני-אנוש.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s