אריה ברקוביץ': "אני מיסיונר לאמנות. השליחות שלי היא להביא את האמנות לכמה שיותר קהל", או: על הטוטאליות של האמנות.

ידידתי החדשה, הציירת המופלאה אתי לב, היא-היא זו שהכניסה אותי – אם תרצו, באבחה אחת – אל תוך נבכי עולמו היפהפה, העשיר והמגוון, של האמן החשוב אריה ברקוביץ'.

אריה ברקוביץ' הוא ללא ספק אחד האמנים הפלורליסטיים החשובים הפועלים כיום בישראל.

הוא יוצר אמנות מעוררת השראה – הן בציור, הן בפיסול, הן במיצב. בנוסף, הוא גם אוצר ומלמד אמנות. מישהו אמר "איש אשכולות"? הגדרה זו בהחלט תואמת את הרנסנסיות ואת הלך הרוח מעורר ההשראה של ברקוביץ' בזירת האמנות הישראלית.

ברקוביץ', יליד רומניה, 1953, נשוי ואב לשניים, גר בתל אביב.

זכיתי היום לראיין אותו ו"להתעורר מרוב השראה" למשמע דבריו החשובים. אין ספק, יצאתי חכם יותר אמנותית עם תום הראיון והוא אף – בלא ידיעתו – גרם לי לרצות בעצמי ליצור ולצייר. אכן. עד כדי כך.

"אריה, איך היית מגדיר את היצירה שלך?"

"אני מפסל ומצייר. אני מתעסק באמנות די מינימליסטית, ולכן, הייתי מגדיר את האמנות שאני יוצר כ'מינימליזם'."

"אני מאוד אוהב את היצירה שלך "בית וזיכרון". ספר לי עליה."

"זה מיצב שנקרא "בית וזיכרון", שמראה מזרן ושטיח מגולגלים, שולחן, כיסא, והכל ארוז בסלוטייפ. זה נועד לתת את תחושת הדחיסות, איך שהכל נלחץ בכוח. זה גם מעיד על ארעיות, על נוודות. המיצב הזה הוצג בבית האמנים בתל אביב."

"זו עבודה יפהפייה בעיניי. חזקה מאוד."

"תודה."

"אתה למדת אמנות מעשית אצל רפי לביא. איך זה היה? איזה סוג של מורה הוא היה?"

"רפי לביא היה מקסים כמורה. כאדם – הוא היה איש קשה שדרש הרבה. אבל הוא היה מורה טוב. ממנו למדתי מה זאת אמנות בכלל – גם אמנות כאמירה. ממנו למדתי מה זה ליצור דרך אלמנטים ויזואליים, מה זה להיות מקורי ואישי."

"מה דעתך על האמנית מרינה אברמוביץ'?"

"אני מאוד אוהב אותה. כמעט קניתי עבודה שלה. מרינה היא אמנית טוטאלית. אמן אמיתי זה לא אמן-של-שבת. אמן חושב אמנות תמיד. גם אני אמן טוטאלי. כל היום אני מתעסק באמנות. אם זה באוצרות, בלימוד, וביצירת אמנות."

"אפשר לומר שאתה פלורליסט."

"התפישה שלי היא פלורליסטית. היא לא חד-גונית. כאוצר, למשל, חשוב לי להציג גם ציור וגם פיסול, גם אמנים בתחילת דרכם וגם מבוגרים ומוכרים יותר, גם מיצגי וידאו וגם מיצבים, וכו'. המוטו שלי אומר: "אני מיסיונר לאמנות. השליחות שלי היא להביא את האמנות לכמה שיותר קהל." 

"במה, בעצם, האמנות שלך עוסקת?"

"היצירה שלי עוסקת בבדידות של האמן ובבדידות של האמן מול איתני הטבע. תמיד בדבר האחד הקטן הזה – שיש לו כוח של רבים."

"מהו הפירוש האישי שלך להגדרה 'אמנות'?"

"הכל בעיניי הוא אמנות. אין משהו שלא יכול להיות אמנות. אמנות זה משהו שאתה שם בקונטקסט הנכון ואז הוא מקבל משמעות. השאלה היא מה אתה מעניק לו."

"מהן ההשראות שלך?"

"הדאדאיסטים, שהתעסקו ברדי-מייד ובקולאז'ים, ואני גם מתחבר ל'אמנות הענייה' של שנות ה-60 ולאמנות העכשווית, שמתעסקת בסביבה ובאמירה חברתית."

"אתה יליד רומניה. ישנה השפעה למקום שבו נולדת על העבודה שלך?"

"כנראה המקום שממנו אני בא משפיע עליי. אני עובד עם עץ – כי זה קיים במסורת הרומנית. יש משהו בחומר הזה, בעץ, שמזכיר לי את העצים הגדועים שאספו במחסני עצים בילדותי ברומניה."

"ולסיכום, אריה, אחרי כל התובנות שהרעפת עליי בראיון הזה: איך היית רוצה שיזכרו את אריה ברקוביץ' בעוד 100 שנים מהיום?"

"הייתי רוצה שיזכרו את אריה ברקוביץ' כאדם שהיה לו מה להגיד. כאדם – שהשאיר סימן."

 

אני ממליץ לכם בחום להיכנס לאתר של אריה ברקוביץ' וללמוד עוד על האמן החשוב הזה, שלא לומר – הנפילי. אני מבטיח לכם, חייכם יועשרו לאין ערוך.

http://www.arieberkowitz.co.il/

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s