עדי סנד: אמן המרחב הציבורי האולטימטיבי של תל אביב או: "הרחוב הוא שלנו".

אי אפשר להתעלם מעדי סנד. או ליתר דיוק – מהנוכחות העזה של האמנות הייחודית, הכה שונה, האמיצה ואף החתרנית של עדי סנד.

בפינות רבות, על קירות רבים ברחבי העיר הגדולה, ניתן לראות את יצירתו האמנותית החשובה, ה'קופסונים': אותן דמויות מקסימות מאין כמוהן שהוא יצר "יש מאין", פרי דמיונו, שכדבריו, הן "שרבוט של מעטפה במשיכת קולמוס שהתפתחו להפשטה של קוביה, שלה הוספתי ידיים, רגליים, פה. אלו דמויות שיצרתי. בסיכומו של דבר, הקופסונים מייצגים דמות אנושית."

זכיתי לראיין היום את סנד. ללא ספק, אחד האמנים המסקרנים ביותר של תל אביב. סנד בן ה-45, רווק הגר בתל אביב, הוא אדריכל, צייר, פסל ואמן גרפיטי.

"איך היית מגדיר את האמנות שלך?"

"אני אמן אורבני. במרחב הציבורי אני עושה מספר פעולות. אני מוכר בגלל הקופסונים – שהם משהו שמצליח לדבר אל אנשים. יש בהם משהו קומוניקטיבי. לקופסונים יש נרטיב קומי, אישי, לאומי. אבל אני מוכר גם באבסטרקט ובקונספטואלי. בבית אני מצייר ומפסל, יש לי עבודות מופשטות, יש לי עבודות דאדאיסטיות, יש לי פיסול שהתחיל כ"פיסול כנעני" והתפתח לסירות, ציפורים, קערות…"

"מה דעתך על אמנות הרחוב בישראל?"

"ככלל, יש פה אמנות בהחלט מעניינת. ישראל – ותל אביב, בפרט – היא בפריחה מהבחינה הזאת. יש פרסום גרילה, יש להקות רוק שמפרסמות ועובדות במרחב הציבורי. בתכלס, יש אינטראקציה מאוד מעניינת של אנשים ברחוב. יש רוח חופשית – וזה קשור גם למחאה החברתית מלפני ארבע שנים. באיזושהי צורה, אפשר לומר שהרחוב הוא שלנו."

"מה דעתך על אמן הגרפיטי בנקסי?"

"בנקסי הוא אמן בהחלט מעניין. הוא רשם טוב. אין ספק שהנוכחות שלו בעולם הקפיצה את הסטריט-ארט. וגם – יש לו מערך שיווק טוב."

"מהו זיכרון הילדות הכי חזק שלך, והאם הוא השפיע על האמנות שלך?"

"זאת שאלה מעניינת… אני נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה, וכשיצאתי מהקיבוץ, מהמשק, מילאתי דפים בציורים של ציפורים. זה סוג של זיכרון שבו אני נזכר בהתחלת הציור אצלי."

"מהן ההשראות שלך?"

"ההשראות שלי הן מהמין האנושי, מהטבע, מנופים, ממערכות יחסים, סיטואציות והבעת רגשות."

"מהו החלום הגדול שלך כאמן?"

"להצליח להיות מאושר – ולגעת באנשים עם האמנות שלי. לנסות… להשפיע בצורה חיובית. לא להיות אנטי-סוציאלי. נהפוך הוא. להיות סוציאלי."

"ולסיום, עדי: איפה תרצה לראות את האמנות שלך בעוד עשר שנים?"

"אני מקווה שעדיין ברחוב, אבל גם בבתים של אנשים, בספרות. משהו שיהיה נגיש. גם במוזיאונים, בגלריות. אתה יודע, אמנות במרחב הציבורי, הדין שלה הוא להיעלם – וזה חלק מהחן שלה."

 

 

 

אני ממליץ בחום לרכוש את אחת מיצירות האמנות של האמן החשוב, הייחודי הזה, וכך ליהנות מנוכחותו האמיצה בסלון ביתכם.

פרטים נוספים באתרים: http://www.sened.co.il ,www.kufsonim.com

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s