"רוח, בבקשה" מאת ציפי אלי גולדשמיד: ספר שראוי לקרוא בו שוב ושוב – ושוב

ציפי אלי גולדשמיד יודעת לספר סיפור. גם כשהיא כותבת שיר – ודרכו נוגעת בקורא – היא בראש ובראשונה מספרת סיפור – ועושה זאת בצורה יוצאת דופן.

כתיבתה בשירים כגון: "מקודש / מקודש / מקודש", "סיבוב ברחוב" ו"גל כיעור", מכניסים בנקל את הקורא אל תוך "אווירה" – עם וללא מרכאות.

בנוסף לשירים אלו, השירים "קטעי יזכור" ו"צלמית ו" מבססים אותה כקול ייחודי מאין כמוהו בשירה העברית בת-זמננו. קול עם טעם וצבעים אחרים מאלו של משוררות אחרות בנות דורה. קול מקורי מאוד, מעמיק, גדוש בסאב-טקסט עשיר בתובנות.

"רוח, בבקשה" הוא מסוג הספרים שראוי שיוצבו על יד המיטה – או לכל הפחות במדף הספרים הסמוך למיטה. זהו ספר שראוי לקרוא בו שוב ושוב – ושוב.

כאשר נדמה שהבנת הכל, אתה מגלה דבר-מה חדש בו נתקלת בקריאה הנוספת, ובכך מוסיף נדבך על גבי נדבך של טעם וצבעים חדשים, מעשיר את הסיפור עוד ועוד, ללא סוף.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s