"המסעדה": הרבה יותר ממסעדה

זכיתי השבוע לחוויה קולינארית יוצאת דופן, כאשר חברתי הטובה, אורית, הזמינה אותי לחגוג את יום הולדתי שחל ב-2 במאי, במסעדה, שעוד בדרכנו אליה, היא אמרה לי שהיא מצוינת ושאנחנו חייבים להפוך אותה למסעדה החדשה "שלנו".

מה אני יכול להגיד? כשאורית צודקת – אז אורית צודקת.

הגענו בשעת אחר צהריים ל"המסעדה" הממוקמת ברחוב הארבעה 18 בתל אביב, והמקום היה עמוס בלקוחות שנראו לי מאושרים. הצלחות שעל השולחנות נראו כל כך מעוצבות שאני מודה: בלוטות הרוק התחילו לעבוד.

התיישבנו לנו בחוץ, ואורית הוציאה את הסיגר שלה והתחילה לעשן אותו.

לדבריה, "הכל פה טעים – וגם זול". הופתעתי לגלות שמחירן של המנות הראשונות הוא רק 15 ש"ח ושל העיקריות 30 ש"ח בלבד. האם זה הגיוני? האם אני בתל אביב היקרה להחריד או באיזו פריפריה נשכחת מלב?

מסתבר שאכן, אלו הם המחירים הכה שפויים ב"המסעדה". אוכל מצוין לא בהכרח חייב להיות יקר. במקרה של "המסעדה", אף נהפוך הוא.

פתחנו בשתי מנות: כרובית אפויה וחציל בטחינה. מה אומר לכם – פשוט תענוג לחך. טעמים מהסוג שפשוט לא ניתן לתאר במילים, בעלי עושר קולינארי ואף יופי צורני יוצא דופן. הכרובית בושלה בדיוק במידה הנכונה, החציל היה נימוח בצורה מדויקת. כאמור, ורבאלי ככל שאני – נותרתי ללא מילים.

לעיקרית הזמנתי סלמון נורבגי ואורית הזמינה "דיאטה". קרי: שום דבר.

הסלמון היה מופלא והפירה שמתחתיו מושלם בכל קנה מידה.

מוזר, אבל אפילו מיץ התפוזים שהזמנתי היה משובח.

לשמחתי, זכיתי לפגוש את אמיר בן שטרית, בעל המקום (או אחד מהבעלים, לא ביררתי זאת לעומק). בן שטרית, גבר צעיר ונעים הליכות ניגש ושוחח איתי ואף הזמין בסוף הארוחה אותי ואת אורית לקינוח שוקולד – שהיה אף הוא מעדן.

החשבון הראה 70 ש"ח בלבד והשארנו 10 ש"ח טיפ. (גילוי נאות: בדרך כלל הייתי משאיר הרבה יותר, אבל אולי בגלל שישבנו בחוץ, והיה עמוס, אז פגשנו ארבעה מלצרים שונים: אחד מקסים וחייכן (לדבריו, "חצי תימני – חצי מרוקאי"), מלצרית יפהפייה, עוד מלצר, שכמדומני, היה מנהל המקום, ומלצר רביעי, צעיר, יפה-תואר ועם קעקוע ענק באותיות באנגלית על הזרוע שעשה את עבודתו, אך איך לומר בעדינות מירבית – לא נתן לי ולאורית את תחושת האקסטרה שכה קיווינו לה. אם הוא היה מחייך מעט, אולי לא הייתי מציין זאת. בכל זאת, כשהאוכל כל כך טוב, חובה, לעניות דעתי, על המלצרים לחייך ולשדר אופטימיות קוסמית. מה גם, שבסוף הארוחה ביקשנו משלושה אנשים שונים לקבל עודף משטר ה-100 ש"ח שלנו והמתנו דקות ארוכות עד שאכן העודף הגיע. חבל.

עם אוכל לא פחות ממושלם, במחירים כה עממיים, גם השירות חייב להיות מושלם. אולי בפעם הבאה.)

בשורה התחתונה: רוצו ל"המסעדה" עוד היום. אה, כן. ותיאזרו בקצת יותר סבלנות מאיתנו.

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s